הוא, ה' כליל וכו': ומפרש המשמעות של ג' אותיות הו"א, על פי מה שאמר לעיל שה"ס ואו"א וישסו"ת נקראים כל אחד הוא, ואומר, ה' של הוא כולל ו', וה ו' כולל א' של הוא, ואינו כולל ה' של הוא, אלף הולכת ל י', י' הולכת ל י' הסתומה מכל סתימין, שאין מחוברות בו ו"ד של מילוי יוד. אוי כשה י' אינה מאירה ל ו"ד.
פירוש. ה' ד הו"א היא בינה כשהיא בשמאל, טרם היחוד דקו האמצעי, כנ"ל. ו' ד הו"א, הוא ז"א, שבעת שבינה מחזרת הבינה ותו"מ שלה לבחינת קו שמאל, עולה עמהם גם ז"א לבינה, ונעשה שם בצורת א' ד הו"א, שהוא ציור אותיות י' ו' ד', שה ו' הוא ז"א, קו האמצעי, ו י' עליונה שעליו הוא ימין דבינה הכלול בז"א, וה ד' שמתחתיו הוא שמאל, דבינה הכלול בז"א.
וזה אמרו, ה' כלול ו', שבעת יציאת השמאל דבינה כבר הבינה כוללת בתוכה ה ו', שהוא ז"א, שעלה עם הבינה ותו"מ דבינה ביחד, כנ"ל. וה ו' כליל א', שהוא סוד ה ו' שבאמצע ה א' הכלול מב' קוין דבינה, שהם י"ד אבל, ולא כליל ה' כי ה ו' עוד לא הכריע בין ימין ושמאל של ה ה', וע"כ אינו כולל אותה, וע"כ א' אזיל לי', כלומר שההארה של ז"א שהוא א' אינה מאירה רק ב י' עליונה שלה, שהיא ימין, כי השמאל שבה, שהוא ד' עוד אינו מאיר, להיותו לפני ההכרעה של קו אמצעי, כנ"ל. וע"כ נקרא ישסו"ת הוא, שהאורות נסתרים מן התחתונים ונבחן בזה שה א' הולכת ל י', שהוא או"א עלאין, וגורמת בהם, שגם ה י שהוא אבא תתפרד מן ו ד שהיא אמא ואז גם אורותיהם נסתרים ונקראים הוא. וה י' דאו"א אזיל לי' דסתים מכל סתימין, וה י' שהוא או"א הולכת לחכמה סתימאה דא"א, שהוא סתום מכל סתומים דלא מתחברן ביה ו"ד שגורמת שאינו משפיע לנוקבא הנקרא ו' ד' דמילוי יוד, דהיינו הבינה שחזרה לראשו, וע"כ קרא גם הוא הוא, וע"כ אבא שהוא י' אינו מאיר לאמא, שהוא ו"ד דמילוי י', וכיון שאמא שהיא ו"ד אינה מאירה, נמצא שישסו"ת שהיא ה' דהויה, ודאי שאינם מאירים, כי הם מקבלים מאמא עלאה שהיא ו"ד. וז"ש ווי כד לא נהיר י' ב ו"ד, שאז נעשה פרוד גם בין י' ל ה'. כמבואר.