1
לאו דתמן אגלים וכו': ולא שה ל' נגלמה שם בבינה, אלא ודאי כשיצאה משם נגלמה כשאר האותיות שאחר שיוצאות מסוד עולם הבא שהוא בינה, הן נגלמות ונצטיירות. כי מטרם שהאותיות באות בקו אמצעי הן לחות ואחר שיוצאות משם לסוד הרקיע שהוא קו אמצעי, הן מתקרשות ונגלמות, (כנ"ל בראשית א' אות ל"ד) אף ל' ההיא, אע"פ שהיא סוד עליון, הרומזת על בינה בסוד מגדל הפורח באויר, לא נגלמה עד שיצאה לחוץ. ואז הוא השם א"ל, וזהו לימין של ז"א.