1
פתח ר' חייא אבתריה וכו': פתח אחריו רבי חייא ואמר. אני חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא. אני חכמה, זהו כנסת ישראל, דהיינו הנוקבא, הנקראת חכמה תתאה שכנתי ערמה זהו יעקב, שהוא ערום כי לקח הברכות בערמה. ודעת מזמות אמצא, זהו יצחק, שהיה לו דעת מזמות לברך את עשו. ומשום שהחכמה, שהוא השכינה הנקראת חכמה, נשתתפה עם יעקב שהוא בא בערמה, על כן ודעת מזמות אמצא שנתברך יעקב מאביו, שהיה לו דעת מזמות לברך את עשו, ונחו עליו כל אלו הברכות, ונתקיימו בו ובבניו לעולם ולעולמי עולמים.