1
וקדם דתפוק נשמתיה וכו': ומטרם שיוצאת נשמתו, הוא מתודה בכמה וידוים, וכשיוצאת נשמתו, הוא היה מתכוין לגמור את השם, דהיינו להשלים יחוד המלכות שנקראת, שם, ביחוד, שמע ישראל, שהוא יחוד ז״א, וברוך שם, וכו', שהוא יחוד המלכות, לקרב נשמתו קרבן לשם הויה. וצריך להתודות להקב״ה, שיקבל ויקרב ה ה׳ השורפת ומכלה, שהיא המלכות, לשמו הויה, ולהחזיר בתשובה, ה ה׳ אל יה״ו אהיה, שהם כחשבון מ״ב, כלומר להשיב ה ה׳ ליה״ו, ויהיה היחוד העליון שבבינה הוי״ה אהיה, שהויה הוא חכמה ואהיה הוא בינה. כי מטרם שנשלם היחוד, קוראים להמלכות, אדני, שבהם אותיות דין, להורות על סוד דינא דמלכותא דינא. והיחוד הויה אהיה אינו שלם.