1
ת"ח יוסף כד וכו': בוא וראה יוסף כשנפרד מאביו, נשלח בלי לויה ובלי אכילה, והיה מה שהיה, וכשאמר יעקב טרוף טורף יוסף, אמר כי ארד אל בני אבל שאולה, כי אני גרמתי לו שנהרג, משום ששלחתי אותו בלי לויה, ואיני יכול לומר, ידינו לא שפכה את הדם הזה, כבעגלה ערופה, שפירושו, לא פטרנוהו בלי לויה. (סוטה ל"ח:) ועוד שידעתי שאחיו שונאים אותו ושלחתי אותו אליהם. ורמז רמז לו יוסף על כל זה בשליחת העגלות.