טעם. שאין לקרות מקרא בלילה. לפי שאז שליטת העשייה ששם הוא בחינת הדינין. ולכן אין לקרות מקרא. אבל בליל ששי יש מציאות שיוכל לקרות מקרא כי הוא מכין לשבת והרחמים מתעוררין אז. ש"ע האריז"ל. ובספר ברכי יוסף סימן רל"ח אות ב' כתב רמז לזה בפסוק קומי רוני בלילה תרגם המתרגם עסוקי משנה בלילה: ידע החייב מי חייב אותו. כדי שיהי' הדיינים אהובים אצל בנ"א.*בספר ראשית חכמ' (פרק הדינין) דבר בא לעולם על מיתות האמורות בתור' שלא נמסרו לב"ד ועל עינוי הדין ועל עוות הדין. איזהו עינוי הדין ואיזהו עוות הדין. עינוי הדין הוא כשבעלי דינין באין אצל הדיין ואומר להם אין לי פנאי עתה לדון וישלח אותם בפחי כפש. עוות הדין הוא שמעוות את הדין ומסביר פנים לא' ומזכה אותו שלא כדין:
ובספר אור החיים פ' דברים כתב שמעתי מפי חכם גדול חסיד וגדול בישראל חביב עלי כרוחי ה"ה הרב ר' משה בורדוגו זללה"ה שהי' מדקדק בשעת הדין שיהיו עיניו למט' ולא הי' נושא עיניו וכל עיקר כשהי' מרגיש שאם הי' נושא עיניו לצד ההכרח באיזה אחד מבעלי הדין הי' מתבלבל שכנגדו. והוא שאמר הכתוב שמוע בין אחיכם שלא יעשו אלא השמיע' והדברים באים מהטוענים לפניהם באין השתנות לא' מהם ובזה ושפטתם צדק:
ובספר חידושי הר"פ כתב בשם ס"ח שאסור לו לדיין להסתכל פני הבע"ד כשעומדים לפניו לדין כי אז הם כרשעים ואסור להסתכל בפני אדם רשע:
ובספר עדות ביוסף בשם הגאון הקדוש מו"ה אלעזר מקראקא מה שאמר יתרו איעצך ויהי' אלקים עמך. וקש' דמשמע דעד עתה לא הי' אלקים עמו. רק הכוונ' עפ"י קושיות הזוהר איך תוכל השכינ' להתיצב בעדת אל בשעת המשפט. הלא הבע"ד צריכין להיות בעיניך כרשעים ואין אני והוא יכולים לדור במקום א'. ומתרץ דבשע' שיוצאים הבע"ד לחוץ והדיינים נושאים ונותנים בדין אז בא השכינ'. לפ"ז אם משה דן יחידי א"כ לא הי' צריך לישא וליתן בדין כמובן א"כ לא הי' צריכים הבע"ד לצאת לחוץ. א"כ איך תוכל השכינ' לשרות עליו. ע"כ פיו פתח בחכמ' שתקח עמך דיינים ואז ממילא צריכים הבע"ד לצאת החוצה. ואז יהי' אלקים עמך:
ובשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר פנחס מקארעץ זצוק"ל. דן ידין עמו. ר"ל אוהביו וקרוביו ידין כאחד שבטי ישראל. דהיינו בלי חנופ' ונשיאת פנים וזהו מתנאי הדיין שונאי בצע ולא שונאי ממון בלבד רק בצע. ר"ל כל דבר הנא' שבעולם כי מכל שום צד הנא'. ובקש' שבעולם יוכל לבוא ח"ו לידי פניי'. וזהו החושך עצמו מן הדין כו' עצמ"ו דוקא. דבאמת כל הדן כו' נעשה שותף כו' רק שאינו מבקש שום דבר לעצמו:
ועמ"ש הש"ע ח"מ סימן ה' ס"א אסור לדון בשבת ויו"ט. כתב הברכ"י ז"ל דיש ליזהר דב"ד לא ישבו בבית שדנין בו בחול בשבתות וי"ט שלא יהיו נראין כיושבין בדין ע"ש. ועמ"ש בש"ע סי' ח' ס"ב דצריכים הדיינים לעמוד בעטיפ'. כתב וז"ל כתב של"ה דעטיפ'. אינ' נהוגה עכשיו אך ראה לרבו דכשישב בדין מתעטף בבגד עליון שבו הולך לביהכנ"ס ע'"ש. ועיין באה"ט או"ח סימן של"ט סק"ג:
מעשה ברשב"ג ורבי ישמעאל בן אלישע שהיו יוצאין ליהרג והי' ר"ש בוכה א"ל רבי ישמעאל שמעון אחי למה אתה בוכה והלא יש לך עוד איזה פסיעות לילך ואתה תבוא אל אבותיך לעוה"ב. א"ל ולא אבכה שאני יוצא ליהרג כעובדי ע"ז וגלוי עריות וכשופכי דמים וכמחללי שבתות. א"ל ר' ישמעאל מימיך לא באת אשה לשאול לך על נדתה והאיש על נדרו והיית ישן או סועד או שמא לא הניחה השמש ליכנס נמצאת מענה את הדין וכתיב (שמות כ"ב) אם ענה תענה אותו וגו' וכתיב שם וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב א"ל בין ישן בין סועד מפוקד הי' השמש שלא ימנע שום אדם מליכנס אצלי [הערת המדפיס: כלל גדול שמעתי דאס דער וואס איז צו דיר פערקויפט ביזט דיא אויך צו איהם פערקויפט:] ואעפ"כ לא לחנם העניש הקב"ה שפעם אחד הייתי יושב ובני אדם עומדין עלי לדון גס לבי א"ל כדאי אנו שאנו יוצאין ליהרג. עי' ראשית חכמה פ' הדינין:
ובספר דברי יחזקאל פי' כוונת הזוה"ק שמות דצ"ד ע"א פתח ר"ש ואמר ואלה משפטים אשר תשים לפניהם. תרגום ואילין דיניא דתסדר קדמיהון. ואלין אינון חדודין דגלגולא ודינין דנשמתין דאתדנו כל חד וחד לקבל עונשהא עכ"ל. דהנה אם יזדמן שני אנשים באים לדין לפני הב"ד. וכאשר ישמעו הב"ד הטענות של הבעלי דינים יפסקו הד"ת זה זכאי וזה חייב. כי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. ואותו שחייבו אותו יודע בעצמו שהוא זכאי בבירור גמור ובחנם חייבו אותו הב"ד לפי ראות עיניו. ולמה יזדמן כך לב"ד שיפסקו ד"ת להיפך. הלא אלקים נצב בעדת אל בקרב אלקים ישפוט. אלא האמת הוא שלא יצא ח"ו מהב"ד משפט מעוקל. אך לפי שבגלגול הראשון הי' הוא חייב לזה ולא החזיר לו. לפיכך סבב השי"ת עכשיו שיוציא מידו הגזיל' אשר גזל אותו בגלגול הראשון. לכן חייבו הב"ד אותו בד"ת להחזיר לו עתה. וזה מאמר הזוה"ק ואלין אינון חדודין דגלגולא. ר"ל ואלה המשפטים אשר הב"ד יחייבו למי שהוא זכאי בבירור הוא צריך להיות כן. מחמת שבגלגול העבר הי' חייב. לזה ובא לתקן בגלגול זה מה שקלקל בגלגול העבר. ודינין דנשמתין דאתדנו כל חד וחד לקבל עונשהא. ר"ל כדי שתקבל נשמתו עונשו אשר חטא בגלגול ראשון לפיכך חייבו אותו עתה הב"ד. וזהו אשר תשים לפניהם. שתשים המשפט לפי הגלגולים הראשונים:
ועי' יד אפרים יו"ד סימן מ"ח סעיף י' וז"ל ראוי להיות מתון בהוראה ולא יורה שום הורא' בלתי עיון תחל' בספר וכן קבלתי מרבותי נוחי נפש הגאונים ז"ל וביחוד שמעתי כן ממוחז"ל הגאון המפורסם מוהר"ש ז"ל שהי' זקן ויושב בישיב' על כסא הוראה בק"ק פראג זה ארבעים שנה ואעפ"כ לא הורה מבלי עיון בספר תחל' מה"ט וסמך לדבר אז לא אבוש בהביטי כו':
ובספר שורש מיעקב סימן ק"ה כ' שמעתי בשם הגאון מוהר"ר ישראל קרעסילס שהי' גיסו של הגאון החסיד מוה' חיים מצאנז מבראד והי' מ"מ ומ"צ בעיר בראדי עוד בזמן הבעש"ט ז"ל והי' בקי בהורא' מאד ובספרי ראשונים ואחרונים ובשו"ת הרבה וכשהי' בא לפניו איזה שאל' הי' חוקר ודורש על כל עניני הפרטים שבזו השאל'. ואז אמר שיודע כמה מהפוסקים שע"פ סברתם הוא מותר. וכן כמה פוסקים האוסרים ואז הי' חושב ומונה סברת המתירין והאוסרים איזה מהם רבים ופסק כמותם. ואם שוים במנין הי' מצטרף דעתו ג"כ להתיר:
Loading...
Miscellany, Siman 153
1
Loading...