טעם. שנקרא ר"י בן פזי לפי שבא לרשב"י וא"ל שרוצה ללמוד תורה כדי שיהי' לו עושר והשיב שילמוד והוא יתן לו עושר. פ"א אמר לר"ש והיכן העושר אמר ר"ש ש"מ שאינו עוסק בתורה לש"ש והיה רוצה לענשו ובא ב"ק וא"ל לא תענשיה דגברא רבא להוי. א"ל תיב ברי ואנא יהיב לך עותרא אדהכי בא חד ב"נ והביא כוס דפ"ז לר"ש וא"ל שירש מאביו י"ג כוסות כאלו והוא נדר א' לת"ח לקח ר"ש ונתנו לר"י בן פזי פ"א ראה ר"ש שבכה וא"ל על מה אתה בוכה א"ל טול הכוס ממני וכי אני אמכור שכר התורה ח"ו. ונשאר השם לווי בן פזי. שם בשם הזוהר:
וטעם. שנקרא ר' יוחנן בן תורתא. משום מעשה שחסיד א' מכר את שורו לנכרי. וביום השבת לא רצה השור לחרוש ורצה הנכרי לבטל כמקח. ולחש אותו החסיד באזני השור ואמר לו כל זמן שהיית בבית ישראל מצווה היית על שביתת השבת. אבל בבית זה אי אתה מצווה על שביתתה. ועמד השור וחרש. ונשא הנכרי ק"ו בעצמו ונתגייר ונפק ממנו רבי יוחנן ולכך נקרא בן תורתא:
וכתב לי ידי"נ הרב הה"ג בנש"ק מו"ה צבי יחזקאל מיכלזאהן שליט"א האבד"ק פלונסק בשם גדול א' דלכך נקרא רבינו גרשון מאור הגולה. ולא נקרא כן שום א' מגדולי הראשונים ז"ל. משום דשני תקנות של רבינו גרשון ז"ל מאיר לישראל בגלות. וזה מאור הגולה. כי הוא תיקן שלא לישא אשה על אשתו ושלא לגרש בע"כ. א"כ לא נירא שיחליף השי"ת אותנו באומה אחרת כי אין לגרש בע"כ. וכתיב (ישעי' נ') אי זה ספר כריתות אמכם כו' וכן בטוחים אנחנו במה שכ' והייתם לי סגולה כו' שלא יבחור עוד באחרת כי אין לישא אשה על אשתו כביכול וזה וארשתיך לי לעולם כו':