טעם. למה כל דבר שבקדושה אין אומרים פחות מיו"ד. דכתיב במקהלת ברכו אלהים. במקהלת בגימטריא בעשרה. מ"א:
קונטרס אחרון
אין אומרים פחות מיו"ד. בספר אגרא דכלה (קרח) כתב וז"ל אמרז"ל מנין לדבר שבקדושה שלא יהי' בפחות מעשרה אתיא תו"ך תו"ך אתיא עד"ה עד"ה כתיב בקדושה. ונקדשתי בתוך ב"י. וכתיב בעדת קרח. הבדלו מתו"ך העד"ה הזאת. וכתיב במרגלים עד מתי לעדה הרעה הזאת יצאו יהושע וכלב שמעתי סתם מכבוד אדמו"ר הרב מהרמ"מ זצוק"ל ראה עד היכן הדברים מגיעים עד שכל הדברים שבקדושה שבישראל נשמעים ממרגלים ומעדת קרח*ובספרו דברים נחמדים (סנהדרין) כתב דאותן שאמרו עליהם חז"ל אין להם חלק לעוה"ב הנה לכולם מצאו תקנה וסמך מפסוקי התורה. אך למרגלים הוא אליבא דכ"ע אין להם חלק לעוה"ב (עי' סנהדרין ק"ט) הנה החושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח. באת לנו הלימוד לדבר שבקדושה שיהיה בעשרה נלמוד מעדת מרגלים ונקדשתי בתוך בני ישראל אתיא תו"ך תו"ך. אתיא עד"ה עד"ה א"כ זכות גדול הוא להם. והגם שמצד עונם נתחייבו שלא יהי' להם חלק לעוה"ב. אבל מצד שלמדו ישראל על ידם ענין הלכות קדושת השם יתעלו מעלי' לעלי' ויקדשו שמו הגדול ית' ברבים. וע"ל בהשמטה לסעי' תקל"ו: :
וצריך שיהיו כל העשרה במקום א' וש"צ עמהם אבל אם מקצתם בחדר זה ומקצתם בחדר אחר אינם מצטרפים אעפ"י שהפתח פתוח ביניהם ואפילו אם הרוב עומדים בביהכ"נ והמיעוט בעזרה שלפני ביהכ"נ אינם מצטרפים ואפי' העומדים על האסקופ' בתוך הפתח. בד"א כשהעומדים בחוץ אינם נראה להעומדים בפנים אבל מי שמראה פניו להעומדים בבהכ"נ מצטרף עמהם. ש"ע הרב סי' נ"ה סעי' ט"ו וט"ז ושכן משמע במ"א שם ס"ק י"ב. ועי' באר היטב ושערי תשובה שם ס"ק י"ד ולבושי שרד שם סעי' ט"ו.
ובספר דרך משה כתב וז"ל צריך כל אדם ליזהר בזה לילך תמיד להתפלל דוקא בביהכ"נ אפי' אם אין מנין בעיר. ובדורינו בעוה"ר יש כמה וכמה בעלי בתים אפי' לומדים שאינן נזהרין בזה. וזה מוכח מגמרא מה' ברכות כל מי שיש לו ביהכ"נ בעירו ולא בא להתפלל נקרא שכן רע. מדקאמר הגמרא ביהכ"נ בעירו ולא מי שיש לו מנין בעירו משמע שאף בלא מנין צריך לבוא לביהכ"נ מקום מיוחד לתפלה. ומכ"ש כשיש מנין בביהכ"נ והוא אינו רוצה להתפלל עמהם במזיד ומבטל איש"ר א"כ אין לו מליץ יוש"ר שהוא ר"ת "יתגדל "ויתקדש "שמיה "רבא לתפלתו. ואפי' אם הוא אנוס ואין לו פנאי להתפלל במנין. או שהוא דר בישוב במקום שאין לו מנין. מחויב לעשות לעצמו מקום קבוע להתפלל שם ערב ובוקר שאין השכינה שורה אלא בביהכ"נ. או במקום קבוע על הישובים. כך מצאנו בכתבי האריז"ל.
בגימטרי' בעשרה*אם אין שם י' שלא התפללו לא יתפלל הש"ץ בלחש רק יתחיל מיד בקול רם. מ"א סי' ס"ט סק"ד:
ובספר אבודרהם כתב בשם רבינו יונה דהא דאמרינן כל דבר שבקדושה אינו בפחות מעשרה אינו רוצה לומר כל דבר שיש בו קדושה שהרי ק"ש אין לך קדושה יותר ממנו כיון שיש בה עול מלכות שמים ואפי' הכי מותר לקרותה ביחיד רק הכי קאמר כל דבר שהותקן לאומרו בעשרה מתחלה משום קדושה צריך עשרה. אבל ק"ש וקדושה של יוצר לא נתקנו בעשרה: יש ליזהר מלמנות את ישראל לגולגלותם לראות אם יש מנין או לא דאמרינן רפ"ב דיומא אסור למנות את ישראל אפי' לדבר מצוה דכתיב וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים. פר"ח סי' נ"ה. ונוהגין למנותם באמירת הפסוק הושיעה את עמך וגו' שיש בו עשרה תיבות. קש"ע סי' ט"ו. ובס' האורה לרש"י ז"ל ח"א סי' נ"ו כ' למנות מן ואני ברוב חסדך עד ביראתיך ידעו דאיכא עשרה. ובח"ש סי' נ"ט כ' דאפי' עשרה שפרשו מן הצבור הרי הן כיחידין.