1
טעם. שאין מברכין על הטובא"ק ששואפין בחוטם. לפי שאין בו ריח ראוי לברכה. וכן העשן מטובא"ק. וטובא"ק שהעשן ממנו יש לו ריח טוב מבושם ראוי למנוע ממנו בלי ברכה תחלה על בשמים ממש. וטובא"ק שבה מים ששרו בהם בשמים יותר מעת לעת או ששלקו בהם בשמים אולי שצריך לברך. ע"כ נכון שלא לברך ושלא לשאוף כלל טובא"ק שבה מים ששרו בהם בשמים וטובא"ק שהי' מונח בין הבשמים וקלט הריח אין לברך עליו דהוי ריח שאין לו עיקר. אשל אברהם להגאון הקדוש מבוטשאטש זצוק"ל סי' רט"ז*ואח"כ כתב דגם להסוברים לברך על מים ששרו בו בשמים מכל מקום כששמו בדבר יבש באבק הטאבאק"י וכדומה נראה דכ"ע מודים דהוי לי' ריח שאין לו עיקר כיון שגוף המים נתייבשו ע"ש. על ורד שקירין רוזין ועל מי ורד שקורין רוזין וואסער מברכין בורא עצי בשמים. ח"א כלל ס"א סעי' ה': ועי' באר היטב שם ס"ק י"ג: