טעם. ז' כריכות על הזרוע כנגד ז' נערות הראויות לתת לה מבית המלך*והם מיכאל. גבריאל. רפאל. אוריאל. צדקיאל. יופיאל. רזיאל. אגד"פ אות ק"ט בשם זוהר שיר השירים:
ובספר תוצאות חיים כתב דצריך שיהי' כריכות היד ז'. רמז לז' ברכות שע"י הכלה מזדווגת עם בעלה. וצריך ליזהר שלא יכרוך אותם קודם שיניח של ראש שהוא כנגד הזכר וכן הכריכות באצבע כי הן רמז אל הטבעת שהוא מקדשה בה. ועי' ט"ז סי' כ"ה סק"ט בשם האריז"ל שנהג לכרוך ז' כריכות תחלה בזרוע ואח"כ הניח ש"ר. ובס' הכוונת כתב בזה סוד. ובשע"ת שם ס"ק י"ב כתב דאם אחר שבירך שמע קדיש או קדושה ואם לא יכרוך יהי' לו פנאי להניח של ראש ולענות יש לעשות כן ועדיף טפי: (קיצור של"ה). וטעם שצריך לכרוך על אצבעו שלשה כריכות טעמו ע"ד הקבלה. ט"ז סי' כ"ז ס"ק ח'. ואין להניח תפילין דר"ת כל ז' ימי אבילות. באר היטב סי' ל"ח ס"ק ה' בשם האר"י. וע' ברכי יוסף סי' ל"ח סעיף ד' וז"ל יש שכתבו משם האריז"ל שהאבל לא יניח תפילין דר"ת. אבל ראיתי למופת הדור המקובל המופלא קדוש יאמר לו כמהר"ר שלום נר"ו שהניח תפילין דר"ת בימי אבלו ואמר מר שבכתבי מהרח"ו זצ"ל האמיתיים לא נמצא זה ולדעתו יש להניחם גם בימי האבל ע"ש. אך בשיורי ברכה סימן ל"ח ובברכ"י יו"ד סימן שפ"ח כתב כיון דפליגי בזה שב ואל תעשה עדיף: ובספר בני יששכר כתב בשם האריז"ל שלא להניח תפילין דר"ת בימי האבל אשר הם מצד מוחין דחכמה כי בימים האלה מסתלקין מוחין דחכמה:
קונטרס אחרון
טעמו ע"ד הקבלה. ובספר תפלה לדוד להגאון הקדוש מבוטשאטש זצוק"ל כתב לכרוך כריכה אחת על אצבע קודם הנחת של ראש לצאת ידי האומרים שצריך לעשות הקשר בכל יום ע"כ תיכף כשיעשה הכריכות על הזרוע יעשה תיכף כריכה אחת על האצבע האמצעי והוי כמו שני תכיפות בין האצבעות והוי כקשר גמור ואח"כ יניח של ראש ואח"כ יתיר הכריכה מן האצבע ויעשה הג' כריכות כדינו ע"ש: