עוד טעם. לפי שאין במעריב קרבן לכפר העון אבל ביוצר ובמנחה שיש הקרבת תמידין שהן מכפרין א"צ לאומרו. פרדס סי' ב' בשם ר' אליעזר הגדול:
קונטרס אחרון
קרבן לכפר העון. בספר קב הישר פרק ע' כתב תפלת ערבית תקנו כנגד איברים ופדרים שלא נתעכלו ע"ג המזבח ונתפקעו מע"ג המזבח הזהיר התירה לכהנים להחזיר האברים ופדרים ע"ג המזבח ולכן היה האש של מזבח תיקד כל הלילה. והענין הוא מבואר בזוהר פ' תרומה כי העשן של כל הקרבנות הי' עולה במישור משא"כ העשן של אברים ופדרים שפקעו מע"ג המזבח וכשחוזרין ומעלין אותן ע"ג המזבח מבערב הי' העשן מתעקם והולך לצד צפון אשר שם דירת הס"א ומן העשן ההוא הם יונקים ולא יוכלו לקטרג על ישראל. וכנגד זה תקנו תפלת ערבית באשר כתות הנזכרים יוצאים מערב רב וע"כ נקראת תפלת ערב להתיש כח הנזכרים וצריך האדם לכוין היטב בתפלת ערבית כדי להתיש כח הס"א הנ"ל כו' ע"ש: