טעם. לשבח למה מקדשין את השבת דוקא על היין. ולמה מברכין בפה"ג והלא יין הוא נקרא. ולמה דוקא מקדשין על היין בסעודה הא' ולא בסעודה ב' וג'. ולמה מתחילין ביום הששי כו'. רק דהענין הוא כך כי אדה"ר חטא בההוא שעתא כדאיתא בגמ' אדה"ר נברא בע"ש ובשעה י"א סרח ושעה י"ב הי' שעת הכנסת שבת דמוסיפין מחול על הקודש וכשחטא אדם טימא כל הארצות וגרם שסילק השכינה מלמטה למעלה וכבר נודע דעת חכמי אמת דבשעה שמקדישין את השבת השכינה יורדת למטה ועומדת למעלה משלחנו. וע"י שחטא אדה"ר וטימא כל הארצות ולא יכלה השכינה לירד למטה בההוא שסרח דהוא שעה י"ב. לכך תקנו לברך על היין לתקן חטאו כי בגפן חטא אדה"ר שאכל בלא ברכה כדאיתא בי"מ. ולכך מזכירין בדבר גפן ולא יין להורות שהברכה זו הגפן היא תיקון הגפן שחטא בו אדה"ר מה שאכל בלא ברכה. אמנם סברה זו ליתא אלא אם נאמר דמוסיפין מחול על הקידש וכדלעיל ולהורו' זה מתחילין יום הששי. דמינה ילפינן דמוסיפין מחול על הקודש. כתונת פסים:
קונטרס אחרון
לברך על היין לתקן חטאו. ולכך מצוה לאכול לחם משנה חטים בש"ק. כי י"א עץ שאכל ממנו אדם הראשון חטה הי' ובזה הוא מתקן חטאו. אשל אברהם סי' קמ"ט: