1
טעם. דנוהגין ביום שיש בו שני ס"ת דמוציאין בב"א. משום דאם יוציאו השניה בין קריאה לקדיש יהי' הפסק. ואם יוציאו אח"כ לא יהי' הקדיש קאי על שניהם. וכשאין רק ספר אחד נכון לומר הקדיש קודם גלילה לקריאה שניה כדי שלא יהי' הפסק כי הקדיש קאי על כל הקריאות. אשל אברהם סי' קמ"ז:*בספר ארחות חיים סי' רפ"ב כתב בשם שו"ת לב שלמה דאם אחד קנה מפטיר וקראוהו באמצע הקריאה במנין שבעה יכול לעלות גם למפטיר כיון שכבר קנה. ובס' חוט המשולש דף ג' ע"ב כ' דהגאון הקדוש מוהר"ר נתן אדלער הכהן זצ"ל רבו של הגאון הקדוש חת"ם סופר הי' עולה לכהן וגם למפטיר בכל שבת: ופ"א אירע לו אבל ר"ל ובכ"ז לא שינה מנהגו ועלה לתורה כהנ"ל ע"ש: