טעם. שאומרין ברכת הבדלה קודם וחננו מאתך. משום שאין לתבוע צרכיו קודם הבדלה. מ"א שם ס"ק א':
קונטרס אחרון
קודם הבדלה. ואע"ג שהבדיל בתפלה אסור במלאכה גמורה עד שיבדיל. היינו שיאמר ברוך המבדיל בין קודש לחול (וא"צ יותר) בלא כוס ובלא שם ומלכות. ואם שכח ואמר בא"י בשם ומלכות בלא כוס אפ"ה צריך להבדיל על הכוס כשיש לו. (ונראה כשיבדיל אח"כ על הכוס יברך בלא שם ומלכות) ובמו"ש ליו"ט י"ל ברוך המבדיל הבדלת וקדשת כולו ברוך המבדיל בין קודש לקודש בלא שם ומלכות ואין די שיאמר רק המבדיל בין קודש לקודש. אבל הדלקת הנר מותר לאחר הבדלה בתפלה. ומ"מ בעל נפש יחמיר על עצמו ולא ידליק נר אפי' הבדיל בתפלה עד אחר סדר קדושה כי הזוהר האריך מאד בעונש המדליק נר קודם שסיימו הציבור סדר קדושה. אבל חזן הכנסת יכול להדליק אחר שהבדיל בתפלה משום כבוד הציבור. וטלטול הנר פשיטא דשרי אחר שהבדיל בתפלה. עי' מ"א סי' רצ"ט ס"ק י"ז ומחצית השקל שם. ועי' פ"מ שם ובס"ק י"ג:
ובתשב"ץ כתב אסור להדליק נר במו"ש קודם אתה חוננתנו. אבל אם בירך ברוך אתה ד' אלהינו מלך העולם המבדיל בין קודש לחול וביו"ט המבדיל בין קודש לקודש אז מותר להדליק מיד ע"ש. ועי' או"ח שם סעי' י':
ובש"ע התניא שם סעי' י"ט כתב וז"ל וכל בעל נפש יחמיר לעצמו שלא להדליק ולא לעשות שום מלאכה קודם סדר קדושה של הצבור אע"פ שכבר הבדיל בתפלה וגם אמר המבדיל וכל העושה מלאכה קודם סדר קדושה אינו רואה סימן ברכה לעולם מאותה מלאכה אבל טלטול הנר וכיוצא בזה מותר אחר שהבדיל בתפלה או אמר המבדיל בלי שם ומלכות ע"כ. ונראה דראוי לנהוג ולהנהיג לכל ישראל ולהחמיר על עצמו ואין לעשות שום מלאכה עד אחר שיבדיל בתפלה ויבדיל על הכוס. או שיאמר אחר סדר קדושה ברוך המבדיל בין קודש לחול בלא כוס ובלא שם ומלכות. וכן אין לשתות טוטו"ן עד אחר שיבדיל בתפלה. כי יש לחוש שישכח להתפלל אח"כ:
מי שמשך סעודתו במנחה בשבת עד למוצאי שבת, אותן שהתפללו והבדילו מבשלין ואופים לאותן שלא הבדילו (שו"ת הרמ"א סי' קל"א) ועי' באה"ט סי' רס"ג ס"ק כ"ג שכתב בשם תשו' הב"ח שהמיקל כרמ"א לא הפסיד והמחמיר כהר"ן קדוש יאמר לו ותע"ב. וגם הר"ן לא נחלק אלא באמירה אבל אם חבירו עשה מעצמו מותר לאותו שמשכה סעודתו להנות ממנו אליבא דכ"ע:
ובספר מיכלא דאסותא דף כ"ז כתב ראיתי פ"א אצל הרב הה"ג רבינו משולם שהי' אבד"ק סטאניסלאב זצ"ל ששלח מעות בס"ג להביא יי"ש לפני אורחים. ואולי אמר באמת קודם המבדיל בלא שו"מ. או שהקל לכבוד האורחים ע"כ:
טעה ולא הבדיל בתפלה בחונן הדעת משלים תפלתו ואין לו לחזור אפי' לא פתח בברכה של אחריה. זה פסק הש"ע. אבל יש רבים וגדולים החולקים ס"ל דכעומד באותה ברכה דיינינן ליה ע"כ הסומך עליהם לא הפסיד. סידור יעב"ץ:
ובספר אשל אברהם להגאון הקדוש מבוטשאטש זצוק"ל סי' רצ"ד כתב דבנוסח דידן שיש בו בקשה החל עלינו הימים כו' ששייך זה לשומע תפלה נראה שגם התוספות מודים שלגבי דיעבד אין שום חשש הפסק בזה ע"ש ועי' ב"י שם:
אם טעה ולא הזכיר הבדלה בתפלה ואין לו כוס בלילה וסבור שאף למחר לא יהי' לו צריך לחזור ולהתפלל מיד ולהזכיר הבדלה בתפלה. אבל אם יודע שימצא כוס למתר א"צ לחזור ולהתפלל (סי' רצ"ד) ולפ"ז לא מהני רק כשיודע שיהי' למחר כוס עכ"פ עד חצות היום. משום דלמחר יש עדיין חובת תשלומי ערבית דאם שכח להתפלל ערבית משלים אותה למחר בתפלת שחרית. ולפ"ז כשחל ט"ב במוצאי שבת הנה לא יהי' לו כוס עד ליל ב' צריך לחזור ולהתפלל. מגיד תעלומה:
כשחל יו"ט במו"ש ושכח לומר ותודיענו כיון שהתחיל ותתן לנו ה' אלהינו שוב אין להחמיר על עצמו לחזור ולומר ותודיענו. אבל כשסיים תפלתו ורוצה להחמיר על עצמו להתפלל שנית בתורת נדבה רשאי. אך יהא זריז וזהיר ואמוד בנפשו שיוכל לכוון תפלתו מראש ועד סוף שאל"כ קרינן בי' למה לי רוב זבחיכם כו'. מטה אפרים סי' תקצ"ט סעי' ז'. ועי' או"ח סי' ק"ז סעי' ד':
ונראה דזה דוקא כשסיים הברכה מקדש ישראל והזמנים אין לחזור ולומר ותודיענו אבל אם רק התחיל ותתן לנו ה' אלהינו ועדיין לא סיים הברכה יש לומר ותודיענו כמו שאם שכח הש"ץ בת"צ לומר עננו בין גואל לרופא ונזכר קודם שחתם ברכת רפאנו אף שאמר רפאנו ה' ונרפא אומר עננו עם חתימה ואח"כ חוזר ואומר רפאנו (עי' מ"א ס"י קי"ט סק"ו) כ"כ אמרינן כאן שיש לומר ותודיענו: וראוי להתנהג כשחל יו"ט במו"ש שיאמר לאחר שיקרב שני נרות ביחד כדי שיברך ברכת מאורי האש על האבוקה כדינו. יוש"ה שער ט' פ"ה:
במוצאי שבת לא יאמר אנא ה' חטאתי עד חצות. עי' שערי תשובה סי' ש' בשם האריז"ל:
ובקונטרס עיון תפלה כתב וז"ל במו"ש וכדומה בכל עת שא"א תחנון לא יכה באגרופו על לבו בשעה שאומר סלח לנו כי חטאנו כי האמירה לבד הוא נוסח התפלה ורשאין לאומרם כמ"ש לעיל קודם פ' התמיד.*בפ' התמיד כתב וז"ל היה"ר שאמורים קודם פ' התמיד אף שכתכ בו ותכפר לנו על כל חטאתינו כו' מ"מ אין להקפיד מלאמרו בשבת וי"ט שכן הוא בס' פע"ח שער ר"ה בשם צמח. ועי' מטה אפרים סי' תקפ"ד סי' ז' דבר"ה אין לומר היה"ר קודם פ' התמיד לפי שאין לומר חטא ועון בר"ה: נראה להדי' כמתודה ע"ש:
ובשם אדמו"ר הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר אברהם ממיקלייאוו זצוק"ל שאמר בדרך הלצה מה שסדרו את הוידוי אנא ד' חטאתי בברכת שמע קולנו ולא אצל ברכת סלח לנו. לפי שאנו רואים בעיתים הללו אשר שבת משוש כל כל יראי והוגי תורתו. וכל השפע ניתן ר"ל לעוברי התורה. ועי"ז סדרו פה את הוידוי קודם שמתפלל על הפרנסה את פותח יד ומשביע לכל הפושעים בך. אנא ה' חטאתי. וכמוה' גם אני. ולזה אתה ה' הזן ומפרנס כו' הטריפני לחם חקי: