טעם. שאין מקדשין הלבנה תחת הגג. כדי שלא יאהילו עליו שום טומאה. (מהרי"ל). וב"ח כתב. הטעם. שיוצאין לרחוב. כדרך אדם שיוצא לקראת המלך ומ"מ אם יש לו איזה מיחוש או ששרוים בין העכו"ם מקדש תחת הגג וז"ל מט"מ אני ראיתי רש"י ז"ל כשהי' בחבורת שמחה ולא רצה לצאת לחוץ ופתח החלון נגד הלבנה וקידשה וכ"ש כשיש מבואות המטונפות מוטב לקדש בבית.*ועי' מחצית השקל סימן ק' דשלא כדין נוהגים העולם שאומרים ברכת קידוש לבנה בע"פ. ועי' שערי תשובה סימן תכ"ו ס"ק ט' דאם הזמן קצר שיש לחוש לעננים יש לקדש הלבנה קודם מעריב. ועיין אלי' רבה שם שבעה ימים היינו לאחר שש שלימות מעת המולד ע"ש. ועיין זכור לאברהם אות ב' סעי' ל' דבימות החורף אין לדקדק כ"כ מעל"ע. ובישועות יעקב סימן תכ"ו סק"ו כתב וז"'ל ומנהגי בימות החורף בפרט בחודש כסלו שמצוים עננים הרבה אני מקדשה אחר שלשה אף בימות החול ובשאר חדשים בפרט בימי הקיץ אין אני מקדשה עד ז' ע"ש: עי' מ"א סי' תכ"ו ס"ק י"ד:
קונטרס אחרון
מוטב לקדש בבית. ובספר יוסף אומץ אות ט' כתב ג"כ דבשעת קידוש לבנה צריך זהירות ודיקדוק שיהי' המקום נקי. ולדידן כל הרחוב מלאה קיא צואה בלי מקום נקי ברחובות העיר ולפחות יעשה מחיצה של בני אדם וצ"ע גדול אם הוא תיקון. ומוטב לקדשה בבית מבמקום הטינופת:
ובספר אשל אברהם סי' תכ"ו כתב וז"ל מצד ברוב עם כו' נראה שנכון לקדש הלבנה בתוספת שבת ק' גם קודם ברהמ"ז דסעודה ג' כשרבים מקדשים אז כיון שהמניעה מלקדש בשבת ק' ג"כ אינה מפורשת בש"ס ובמס' ומקדשים כשאין פנאי יותר ותוספות קיל בזה וברוב עם מפורש בש"ס דהלכה כב"ה ז"ל. אך כשאין חשש שיהיה עננים מכסים אחר ברהמ"ז והם י' נכון להמתין אחר ברהמ"ז:
ובספר אמרי נועם תשו' ל"א כתב וז"ל מותר לקדש הלבנה באמצע קריאת המגילה ובפרט בלילה האחרונה של זמן קידוש אף דיש שעות כל הלילה עכ"ז יש לחוש שיכסוה העבים ויהי' מצוה עוברת ודלא כהנוב"י שלא התיר רק כאשר שעות י"ב תשצ"ג נוגעים באמצע קריאתה ולפע"ד אינו כן דהא אפי' שיחה בטילה אם כל הציבור מפסיקין מותר:
מעת המולד. ובספר אגרא דפרקא אות ע"ר כתב ג"כ דמס' מק"מ נראה אפי' השבעה ימיה אינם מעת לעת: