עוד טעם. שכופלין ה' ימלוך לעולם ועד. משום דבסדר בשלח מן פרשת קריעת ים סוף מפסוק ויהי באשמורת הבוקר עד ה' ימלוך יש שם י"ח אזכרות של שם ארבע אותיות והם עולין במנין בין הכל ע"ב אותיות נגד ה' שבעים ושתים. ובפסוקי דזמרה מתחילין מויושע ונחסר ארבע שמות מן הפסוקים דקודם ויושע. ולכך כופלין ה' ימלוך ומוסיפין עוד פסוק כי לה' המלוכה כו' שיש בה שמות להשלים המנין והחמישי אינו מן המנין רק מפרש ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. מהרי"ל:
קונטרס אחרון
ה' ימלוך לעולם ועד. בספר דברי יחזקאל פ' בשם הרב המגיד הקדוש זצלה"ה מה שתרגום אונקלס ה' מלכותי' קאים וכו' בלשון הוה. דהתרגום אינו מפרש לשון המקרא רק מפרש תוכן הענין. דמקרא נקרא בתי' מגולה. והתרגום נקרא בחי' הסתרה בחי' אחוריים. ולכן בקרא כתיב ימלוך בלשון עתיד כיון דעתה אינו בהתגלות רק דעתיד הוא למלוך בהתגלות כמ"ש והי' ה' למלך על כל הארץ וגו'. אלא דבאמת גם עתה ומלכותו בכל משלה רק שאינו עוד בהתגלות. לכן מפרש התרגום מלכותי' קאים בל' הוה.
ובספר לב שמח מהרב הצדיק הקדוש מאלעסק זצוק"ל (בשלח) כתב בשם חותנו הגאון הק' מהר"ש מבעלז זללה"ה מה שאמרה מרים שירו מחמת שהי' עיכוב מהמלאכים שבקשו לומר תחלה אמר הקב"ה יקדימו בני תחילה ולכך אז שר לא נאמר אלא ישיר. שהקב"ה אמר שישיר משה וב"י תחלה כמבואר במדרש. וזה שאמר דוד המע"ה קדמו שרים אלו ישראל אחר היינו אח"כ נוגנים המלאכים. בתוך עלמות תופפות אנשים אמרו ג"כ קודם המלאכים. שהם אמרו באמצע. ולכך אחר השירה של האנשים בקשו המלאכים לומר שירה אמרה מרים להנשים שירו להשם. היינו אתם תיכף כי גאה גאה ואין המלאכים יש להם כח זה מה שהשירה פעל של משה וישראל ע"כ ובס' אורח לחיים כתב דע"כ לקחה התוף בידה וכן כל הנשים כי קול באשה ערוה וע"י קול התוף לא ישמע קולן: