טעם. שנוהגין לאכול המרור קודם הסעודה הא הפסח נאכל על השובע בסוף הסעודה וגבי' כתיב על מצות ומרורים יאכלוהו בשלמא מה שמברכין על אכילת מצה בתחילת הסעודה הוא מוכרח משום שע"כ צריכין לאכול. מצה בסעודה וצריך לברך עובר לעשייתן אבל במרור קשיא. משום דמצה מורה על הגאולה ומרור מורה על הגלות והנה בזמן שבית המקדש הי' קיים שהיו יודעין שתהי' גלות לבסוף ע"כ אכלו המרור לבסוף אבל בזמן הזה שאנו מחכים ומצפים לגאולת עולם במהרה בימינו וסוף הכבוד לבוא. ע"כ אוכלין המרור תחלה. מנחם ציון להרב הצדיק הקדוש מרימנאב זצוק"ל:
קונטרס אחרון
בסוף הסעודה. ובספר אבודרהם כתב דבזמן שבית המקדש קיים בתחלה מביאין הפסח ומברכין בא"י אמ"ה אקב"ו על אכילת הפסח ואוכל ממנו כ"א כזית. ואח"כ מביאין החגיגה ומברכין בא"י אמ"ה אקב"ו על אכילת הזבח. וכשגמרו לאכול החגיגה מביאין הפסח ואוכלין אותו על השבע: