טעם. שמזכירין נשמות ואומרים אב הרחמים אף ביו"ט דהיינו ביום ח' של פסח ובח' של סוכות ובב' של שבועות. מפני שקורין בהם כל הבכור (או עשר תעשר) ובפ' זו כתוב איש כמתנת ידו נודרין לצדקה בעד המתים ג"כ ויה"כ מזכירין ג"כ הואיל ויום הדין הוא מזכירין נשמת המתים.*בספר הדרת קודש אות קי"ט כתב דהאומרים בשעת הזכרות נשמות אחר יזכור גם הנוסח של אל מלא רחמים טועים הם דזה הוא תקנה בפ"ע ובע"א. וכ"מ בשער אפרים ע"ש. ובסידור דעת קדושים כ' לאומרו על הנפטרים בתוך שנתם:
ובספר ארחות חיים סי' תרס"ח אות ז' כתב בשם ס' כרם שלמה דמש"ה תקנו שבתוך שנה ראשונה למיתת או"א ילכו האבילים מביהכ"נ החוצה. שלא יעוררו אבלם בבכי ובצעקה ויבלבלו את האחרים וגם להם יגיע ההפסד להתאבל ביו"ט: נועם מגדים:
קונטרס אחרון
בתוך שנתם. בספר מאור עינים (שמות) כתב בשם כתבי האריז"ל שאין לומר בנוסח הזכרת נשמות תחת כנפי השכינה שהוא סכנה לנשמת המתים שהוא מורידו לבחינ' מדריגת הגרים. אך שיש לומר למעלה מכנפי השכינה: