טעם. שנקראו הפיוטים באמצע התפלות קרוב"ץ. כי הוא ר"ת "קול "רנה "וישועה "באהלי "צדיקים. ב"י סי' ס"ח. וא"ר כתב שם דהוא טעות אלא צ"ל קרובות בתי"ו ונקראו כן מפני שאומרים אותן בקרב התפלות ובאמצעתם ע"כ. וכן כתב אבודרהם. וי"א קרובת שמקרב לבן של ישראל לאביהם שבשמים. פ"מ בפתיחה. כתב המ"א סי' ס"ח סק"א בשם ש"ל שמצוה לומר פיוטים וכשפייט ר"א וחיות אשר הנה וכו' ליהטה אש סביבותיו*ובספר קב הישר פ' פ"ו כתב וז"ל לא יהא קל בעיניך אמירת פיוטים של קרוב"ץ וחיוב כל אדם לומר הפיוטים בשמחה ובכוונת הלב בשפה ברורה כי בכל פיוט ופיוט יש סודות נפלאות ולא יהיו הפיוטים דומין עליך כמשא כי הפיוטים נתחברו ע"פ עצת מלאכי מעלה שנגלה לר' אליעזר הקלירי שסידר הפיוטים ע"פ א"ב ג"ד וע"פ תשר"ק כי הן מזמרין ומשבחין למעל' וקבלה בידי מפי זקנים ומפי חסידים מי שמיקל באמירת קרוב"ץ ואומר שאינו חיוב כל כך לאומרם אינו מאריך ימיו ח"ו כי כל יחידים שחברו הפיוטים היו גדולי הדור ואנשי מעשה אשר נעשה להם כמה ניסים בחייהן ובמיתתן:
וכדמצינו בגדול הדור אחד הנקרא ר' שלמה אלקב"ץ ז"ל שהי' בקי בחכמת הקבלה ובדקדוק וחבר הרבה פיוטים ומרוב חכמתו נתקנאו בו שונאי ישראל וארב עליו ישמעאל א' והרגו וקברו בגן שלו אצל אילן תאנה והתאנה חנטה פגיה קודם זמנה ועשתה פירות תאנים גדולים ויפים מאוד ויתמהו כל יושבי העיר והדבר בא אל מלך ישמעאלים וירא המלך הפירות ויתמה וישלח המלך אחר הישמעאלי הנ"ל וישאל אותו איך התחכם לעשות פעולה לבשל הפירות קודם זמנם ומרוב הפחד לא יוכל הישמעאל להשיב אל המלך כי היתה סבה מאת ה' והי' מצוה המלך לייסר אותו ביסורים קשים ומרים עד שהוכרח הישמעאל להודות והודה שמאותו היום שהרג את היהודי רבי שלמה אלקב"ץ התחיל האילן לעשות פירות קודם זמנו וצוה המלך לתלות את הישמעאל הרוצח על אותו האילן. הכלל העולה כי גדולי הדור תקנו הפיוטים כו'. שם. ע"ש:
קונטרס אחרון
ליהטה אש סביבותיו. במוסף דשני ימים טובים האחרונים אומרים סדר מוסף כמו בחוה"מ. וטעם. שאין אומרים פסוק וביום השביעי מקרא קודש יהי' לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו כמו בכל המועדים. לפי שאין לנו מקום לאומרו שאם נמריה מיד קודם והקרבתם אחר מפי כבודך כאמור היינו משנים ממה שכתוב בתורה שהרי בתורה כתיב פסוק וביום השביעי אחר והקרבתם. ואם נאמר אותו מיד אחר והקרבתם קודם ומנחתם לא הי' נופל אחריו לומר ומנחתם דקאי על הקרבנות. ואם נאמר אותו אחר ומנחתם כבר עירבנו יחד כל הקרבנות והנסכים והתמידים של יום השביעי כהלכתן ואינו נופל לומר אחריו וביום השביעי וגו' והואיל ואדחי אדחי לכך אין אומרים אותו כלל. לבוש סי' ת"צ סעי' ט':
כי גדולי הדור תקנו הפיוטים. ובס' מעבר יבק מנחת אהרן פ"ז כ' שנמצא במדרש כי ר' אליעזר הקליר כשרצה ליסד פיוטין עלה לרקיע ע"י שם ושאל למיכאל האיך המלאכים משוררים והאיך שירתם מיוסדת ואמר ליה שהם באלפא ביתא. ובספר ארחות חיים סי' ס"ח אות ב' כתב בשם הב"ח שבימיו התחיל גדול א' לבטל הקרוב"ץ ונענש ולא הוציא שנתו ר"ל. ועי' ליקוטים סעי' קע"ה: