טעם. שאסור להתפלל במקום גבוה. משום ממעמקים קראתיך ה'. ברכות דף י' ע"א. וטעמא הוא שאם הוא עומד במקום גבוה הרי הוא כמחרף כלו' כאילו הוא רוצה להתקרב יותר להש"י שהוא על השמים ואינו יודע כי מלא כל הארץ כבודו*בספר ערבי נחל פי' הפסוק ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו. ע"ד שארז"ל העומד במקום גבוה ומתפלל ה"ז מקטני אמנה. והנה אותן האנשים שהיו מקטני אמנה דור לא הכין לבו ולא נאמנה כו' וכמבואר בפ' וינסו אותי זה עשר פעמים. לכן ויעלו אל ראש ההר אחרי ששבו בודוי לאמר לפני הקב"ה דברים אלו: ואפי' בעומד הארץ אין דבר נסתר ממנו וזהו ממעמקים. לבוש סי' צ' סעי' א' ע"ש. ע"כ נהגו שהמקום שהש"צ עומד הוא עמוק משאר הבה"כ ואפשר דמשום הכי אמרינן בגמ' בכל דוכתא יורד לפני התיבה. ההוא דנחית. מ"א סי' צ' ס"ק ג'. כתב הרמב"ם ז"ל שלא יהא גבוה ג' טפחים ואם הי' גבוה ג' ויש בו ד' אמות על ד' אמות הרי הוא כעלייה ומותר להתפלל בו וכן אם הי' מוקף מחיצות אע"פ שאין בו ד' על ד' מותר להתפלל שאין גבהו ניכר כיון שחלק רשות לעצמו ע"ש: