This Passover we will celebrate the sharing of the Jewish story through the generations. In honor of the holiday, please make a donation to Sefaria, which opens up Jewish learning to more than 750,000 users every month.   
×
×
Save "Ta'amei HaMinhagim 746"
Siman 746
1

טעם. שנוהגין להתחיל כל נדרי מבע"י*אחר כל נדרי קודם שיאמר ברכו יאמר החזן בקול רם ברכת שהחיינו בלא כוס. וגם הציבור יאמר כ"א שהחיינו בלחש. ויש לו למהר לסיים הברכה קודם הש"ץ כדי שכשיסיים הש"ץ יענה אמן. עיין מחצית השקל סימן תרי"ט סק"ג. וכשחל יוה"כ בשבת אין אומרים הבו כו'. אשל אברהם סימן תרי"ט:
וע"ש סי' תצ"ד שאם א' מברך להוציא גם אחרים בברכתו אם הם ברכות שחיובם ודאי נכון שהשומע יאמר התיבות עם המברך. והברכות שחיובן הוא ספק כגון מי שנעור כל הלילה שיש ספק אם יברך המעביר שינה וכדומה ויוצא במה ששומע מאחר כמבואר בסימן ע"א. יש לענות תיבות שאינן שמות הקדושים עכ"ל. וע"ל סעיף ל' בהשמטה בד"ה והמנהג: משום דאין מתירין נדרים בשבת ויו"ט. מ"א סי' תרי"ט ס"ק ה'. וטעם. שנוהגין להעמיד ב' אנשים אצל הש"ץ בשעה שאומר כל נדרי מפני שהולכי' בתחלה ואומרים ע"ד המקום וע"ד הקהל אנו מתירין להתפלל עם העבריינין ולזה בעינן ג' ומאחר שהולכים שם עומדי' שם עד אחר כל נדרי. דאי הטעם כדי שיהי' ג' מתירין א"כ נדרי אותן ג' מי מתיר ואם הקהל אומרים בלחש וזה מהני להם א"כ ישבו כולן במקומן ויהנה התרת הקהל. דרכי משה שם:

We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור