טעם. שאם לא שאל מטר בימות הגשמים ונזכר קודם שומע תפלה איך מחזירין אותו ושואל המטר בשומע תפלה ואם טעה ושאל מטר בימות החמה במקום שאין צריכין לו מחזירין אותו ואפי' אומר ותן טל ומטר לברכה. כיון שהמטר הוא קללה להם. לבוש סי' קי"ז סעי' ג'. ועי' פרי חדש שם ס"ק א' דכתב וז"ל שאם לא שאל ביום ס' ואם נמנה מעת לעת אין הס' נשלמים בעת שהתפלל אין מחזירין אותו אלא אם נשלמו כבר הס' מעת התקופה ע"ש. ועי' מחצית השקל סי' תי"ט.*וכן נמי אם אמר מוריד הגשם בימות החמה מחזירין אותו וחוזר לראש הברכה ואם סיים הברכה חוזר לראש התפלה. והטעם. הוא דכיון שיש בימות החמה זמן שהגשמים קשים לעולם דהיינו בזמן הקציר וגשם נעצר וזה יתפלל על גשם ויביאם והם אינם נוחים לעולם ע"כ מחזירין אותו בכל ימות החמה. ט"ז סי' י"ד סק"י:
ובימות הגשמים אם לא אמר מוריד הגשם מחזירין אותו ואם נזכר קודם שסיים הברכה יאמר במקום שנזכר אפילו אחר שאמר מכלכל חיים כו' שלא קבעו חכמים מקום מתוך הברכה להזכיר גשם דוקא אלא אמרו מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים וכל הברכה מקומה ואפי' אם סיים הברכה ונזכר קודם שהתחיל אתה קדוש אין צריך לחזור אלא אומר משיב הרוח ומוריד הגשם בלא חתימה והוי פירושו כאילו אומר בא"י מחיה המתים ומשיב הרוח ומוריד הגשם וה"מ שלא הזכיר טל אבל אם הזכיר טל אין מחזירין אותו. והטעם הוא דבהזכרה עיקר הטעם שתקנוהו שם משום שהגשמים חיים לעולם וטל ג"כ חיים לעולם שע"י מתברכת התבואה וזה נודע בהרבה מקומות שקראו לטל תחי' ע"כ סגי בהזכרה זו. עי' לבוש סי' קי"ד סעי' ה' וסעי' ו'. ועי' ט"ז סי' קי"ז סק"ג. ועי' פ"מ סי' קי"ד סק"ג דבבני ספרד מכריז הש"ץ קודם מוסף י"ט א' דפסח משיב הרוח ומוריד הטל:
ומטעם שלא יהי' העם אגודות אגודות אמרו ג"כ שאסור להזכיר עד שיכריז הש"ץ קודם שיתחילו להתפלל מוסף של יום ראשון מי"ט האחרון של חג שיאמרו משיב הרוח ומוריד הגשם ובמקומות שאומרים מוריד הטל בימות החמה מכריז השמש קודם תפלת מוסף של יו"ט הראשון של פסח מוריד הטל ואין כוונת הכרזת הטל משום שהטל אסור להזכיר קודם שיזכיר הש"ץ כמו שאמרנו גבי גשם שלא יהא הדבר מעורב ביניהם אין הדבר כן שהטל יכול כל יחיד להזכיר אימת שירצה אפי' קודם שהכריז הש"ץ ומה שמכריזין אותו כדי שבזה ידעו הכל שמפסיקין לומר מוריד הגשם אבל במקומות שאין מזכירין טל בימות החמה אין לו לשמש מה להכריז בי"ט ראשון של פסח כו' וזה אין לומר שיכריז השמש קודם תפלת מוסף אין אומרים מוריד הגשם ויפסיקו במוסף שזה הי' משמע כאלו מבזין וממאנין בגשמים שיבואו עוד וזה אין לעשות על דרך שאמרו ז"ל אין מתפללין על רוב הטובה. לבוש סי' קי"ד סעי' ג'.
קונטרס אחרון
מחזירין אותו. בספר ארחות חיים סי' קי"ד אות ה' כ' דמי ששכח בימות הגשמים לומר בתפלת שחרית בר"ת משיב הרוח והתפלל שנית ושכח לומר יעלה ויבא כתב בשם שו"ת גור ארי' סי' מ"ז דאין צריך לחזור ולהתפלל כיון דממ"נ יצא. אמנם בשו"ת לקוטי צבי סימן יו"ד חולק עליו וגם הגאון מהרש"ק חולק והניח בצ"ע ע"ש. ונראה דאם שכח לומר במו"ש בהתפלה ותן טל ומטר או ותן ברכה והתפלל. שנית אין להבדיל בשניה נלמד ממ"ש המ"א סי' ק"ת ס"ק י"ג דאם טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל במ"ש שתים של חול מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה משום דהבדלה די פעם אחת דאם עשה פעם א' חול למה יעשה שנית חול ע"ש:
אבל אם הזכיר טל אין מחזירין אותו. ובספר אשל אברהם מהדורא תנינא סי' קי"ד סעי' ט' כתב דגם האומרים בקיץ מוריד הטל שא"צ לחזור בלא הזכיר גשם בימי הגשמים. מ"מ נכון לומר צ"פ משיב הרוח ומוריד הגשם להזכיר מטר בזמנו.