טעם. שתקנו להדליק נר חנוכה בבהכ"נ. מפני האורחים שאין להם בית להדליק בו וכמו שתקנו קידוש בבהכ"נ משום אורחים דאכלו ושתו בבי כנישתא.*ונ"ל עוד טעם ע"פ מה שכתב הכלבו סימן נ"ח הטעם שמקדשין בזמן הזה בביהכ"נ אע"פ שאין אורחים אוכלין שם. כדי להסדיר להמון העם סדר הקידוש הצריכין ללמוד אותו דלא גרע מתפלת של פרקים שצריך להסדיר ע"ש. וכן ג"כ כאן תקנו להדליק בבהכ"נ כדי להסדיר להמון העם סדר הברכות הצריכין ללמוד אותן. ועי' ליקוטים סעיף י"א: לבוש סי' תרע"א סעי' ח':
קונטרס אחרון
נר חנוכה בביהכ"נ. בספר ארחות חיים סי' תרע"א אות י"ג כתב בשם שו"ת בנין שלמה דמה שנוהגים בכמה מקומות בבתי כנסיות ובתי מדרשות להדליק נרות חנוכה גם בבוקר בעת תפלת שחרית. הוא כדי לצאת ידי דעת הרמב"ם בפ"ג מהלכות תמידין ומוספין דבהטבת הנרות דשחרית היתה גם הדלקה אם מצא שכבו הנרות ע"ש:
אם הדליק בלילה הראשונה בביתו ואח"כ מדליק בביהכ"נ יברך שהחיינו ג"כ. ואם הדליק קודם בביהכ"נ לא יחזור לומר בביתו ברכת שהחיינו אם לא שמדליק להוציא ג"כ אשתו וב"ב. שערי תשובה שם ס"ק י"א בשם זרע אמת:
ללמוד אותן. ועי' עטרת זקנים סי' תרע"ג בשם הרא"ש שראוי להדליק בבהכ"נ עצמה מקום מקדשינו מעט מקום שבו נעשה לנו נס ע"י שמן:
ובשם ספר נר מצוה כתב דמאחר שהנס נעשה ע"י שמן צריך לקיים גם המצות ע"י נרות של שמן. אבל בנרות של שעוה או חלב לא מיקרי נר רק אבוקה פסול לנר חנוכה ע"ש: