טעם. מאמר חז"ל אם כל המועדים יהיו בטלים ימי הפורים לא נבטלים. לפי שבפורים נפעל ע"י מרדכי ואסתר שמוח החכמה נתגלה ומופיע על כל העולמות כל היום והארה זו נשאר לנו לכל הדורות שבכל שנה ושנה בפורים נתגלה מוח החכמה כל היום ומאיר על כל העולמות.*איתא בתיקונים פורים אתקריא על שם יום כפורים ע"ש. וזה יום כפורים שיום כפור הוא כפורים כי מרדכי ואסתר פעלו שביום פורים לא הי' שום קיטרוג על ישראל כמו ביו"כ ע"י השעיר כי בסעוד' השניה הי' כוונתה לקרבן העזאזל ממש ובזה נעשה הקטגור סגיגור דהיינו שנהפך לב אחשורוש לטובה ודיבר טוב על ישראל. מאור ושמש:
ובספר לב דוד פכ"ט כתב לתרץ דהרי ישראל אשר בספרד ואפריק"א לא היו תחת ממשלת אחשורוש ולמה חייבים היום כל ישראל לעשות פורים. רק האמת הוא דמאחר דבכל שנה מאירים ומזהירים זהירות יתירה ואורים גדולים בפורים ככל אשר נגלו בימי מרדכי ואסתר חל על כל ישראל לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם במצות מגילה ומנות ומתנות לתקן שרשם.
ובשם הרמ"ז זלה"ה שפי' והימים האלה נזכרים ונעשים. שבהזכר זכרם למטה נעשים בפועל למעל' וזה בכל דור ודור כי כן קיימו למעל' מה שקבלו למט'. ועיין קונטרוס אחרון לטעמי המנהגים לסעי' תרי"ח בד"ה לתקן:
ובספר קרית ספר אשר נדפס מחדש לבעל הרוקח כתב שע"כ כתיב יעבור מלא ו'. כי ה' ימים פורים יום י"א י"ב י"ג י"ד ט"ו ולא י"ו. ועוד ה' מועדים יעברו לעתיד לבוא ולא פורים כי פורים לא יבטל וזכרם לא יסוף מזרעם:
ובספר ליקוטי מהרי"ל כ' הטעם. שימי הפורים לא בטלים. כי כל המועדים הם בזמן א'. חג הפסח בט"ו בניסן. חג הסוכות בט"ו בתשרי ואין כח ביד ב"ד להקדים יום א'. אבל ימי פורים הם י"א י"ב י"ג י"ד ט"ו והוא למעל' מן הזמן. ע"כ ימי הפורים לא בטלים כי פורים למעל' מן הזמן: משא"כ בשבתות וי"ט שאין מתנוצץ מוח החכמה במלכות רק בשעת התפלה. ולעתיד יקוים ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים ולא ילמדו עוד איש את רעהו כי כולם יודעים אותי מקטנם ועד גדלם כי אז יתגלה מוח החכמה בעולם דרך המלכות אז יהיו כל הימים בבחי' ימי פורים שנתגלה מוח חכמה דרך המלכות ולכן יתבטלו כל האורות המתנוצצים במועדות כי הם יהיו כשרגא בטיהרא לנגד גודל הבהירות של מוח החכמה. כי אז יהפוך אל העמים שפה ברורה יחד לקרוא כולם בשם המיוחד מחמת התגלות החכמה עילאה וזהו ימי הפורים לא נבטלים כי יתגלה מוח החכמה כמו בפורים כל היום*ובספר ארחות חיים סימן תרצ"ד כתב בשם המרדכי ב"מ פרק המקבל דיום פורים שקול כיום מ"ת :
ובספר דבש לפי מערכת פ' אות ב' כתב בשם מדרש אליהו שכ' בשם יד יוסף דפירים כולל כל הימים טובים. פסח מעבדות לחירות וכאן ממות לחיים. שבועות מתן תורה וכאן הדור קבלוה. ר"ה ספרי חיים וספרי מתים וכאן נדונים אם לקיים הגזיר' אם להנצל. יום הכפורים מחילת עונות וכאן נמחל להם מה שנהנו וכו'. סוכות ענני כבוד וכאן נכנסו תחת כנפי השכינ' ורבים מעמי הארץ מתיהדים ע"כ.
וכתב הוא שם דאפשר דלכך בחרו לקרוא פורי"ם ע"ש הפור כי ר"ת פורי"ם פסח וסוכות. סוכות נרמז רק בוא"ו החיבור כי בסיכות הושבתי וכו' בהוציאי אותם מאמ"צ ע"כ הוא נטפל לפסח. ר"ה יוה"כ מתן תורה:
עוד כתב בספר מדרש אליהו שמעתי מרבי הקדוש זלה"ה שיום פורים מכפר הקב"ה עונותיהם של ישראל כיום הכפורים. רק יוה"כ הותקן על כפרת העגל שבא לעובדו מסיבת אכילה ושתי'. לכן בדין הוא שיתענו שיתכפרו על הנמשך ממה שאכלו ושתו. אבל פורים שהישועה נמשכה ע"י שהתענו לכן בדין שיתכפרו באכיל' והוא ע"ד שארז"ל כל האוכל ושותה בערב יוה"כ כאילו התענה תשיעי ועשירי. נמצא כשם שיש כפרה בתענית כך יש כפרה ע"י אכיל' ושתי':
ובספר זרע קודש (דברים) כתב דלעתיד כשיתוקן בשלימות יהי' לנו מי"ז בתמוז עד אחר ט"ב הכ"א יום חג ויו"ט נגד הג' רגלים. ז' של פסח. ז' של שבועות. כי חג השבועות נחשב ג"כ לז' ימים כי יש לו תשלומין כל שבעה. ז' של סוכות: ובמק"א באותה פ' כתב דהשם טדה"ד הוא נגד כ"ב יום מי"ז בתמוז עד אחר ט"ב. והם נגד כ"ב אותיות התור' גימטרי' הטוב. והם נגד כ"ב יום שהם יו"ט בפסח ושבועות וסוכות ור"ה ויוה"כ שהם יו"ט נגלים כו' ולעתיד יתהפכו גם הכ"ב יום אלו לששון ולשמחה וי"ט כמו הכ"ב יום שהם יו"ט עתה ע"ש. ובספר תולדות אהרן (פנחס) כתב ג"כ שהכ"א ימים יהי' אי"ה כשיבא אליהו ויבשר לנו על משיח כולם ימים טובים והתחלת הי"ט יהי' בי"ז בתמוז ויאמרו בהם אי"ה הלל. ובפ' (דברים) כתב דהטי"ת ימים של אב יהיו כולם ימים טובים. וכמו שבתשרי הם טי"ת ימי הח"ג ויום הטי"ת הוא שמחת תורה. כך הימים הללו יהיו ימי שמחה ויום הטי"ת יהי' יו"ט גדול. וע"ל סעיף תרל'ט: . מאור ושמש רמזי פורים. וע"ל סעיף תקצ"ה:
ובס"ח סימן שס"ט כתב בשם י"א דיוה"כ לא יתבטל והכפרה יהי' על השגגות. ופי' המפרש אף שלעתיד יתבטל היצה"ר מן העולם ולא יהיו צריכים כפרה אעפ"כ יהיו צריכים כפרה על השגגות שהרי אף הנשמות לאחר מיתה חוטאים ונענשים כרוחו של נבות. ועיין קונ"א בהשמטה לסעיף שמ"ח:
קונטרס אחרון
ולא יום י"ו וע"כ י"ל שלא לומר תחנון מן יום י"א עד אחר פורים. ובס' מעש' יחיאל (במדבר) כ' דהמנהג בין החסידי' שלא לומר תחנון ב"י אחר פורי' משו' הה"א בגמ' ואימא בשיתסר ואימא בשיבסר. כי באמירת תחנון בעלילה כ"ד מבטלין לה כי טוב מעט בכוונה:
ע"י אכיל' ושתי'. עוד כ' שם דלכך קבעום למאכל ומשת' על הישוע' שהית'. כיון שפורי' כולל כל המועדים כמו שכת' לעיל מהרב יד יוסף ז"ל לכך משו' הכי קבעו' לסעוד' כמו שהוא הדין ביו"ט:
א"נ בדרז"ל אמר המן לאחשורוש מוציאים כל השנה בשה"י ופה"י. כלומר שבת היום פסח היום ולא יהבי כרגא*בספר דבש השדה כתב בשם הרב הקדוש מו"ה אליעזר בן הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר אלימלך זלה"ה שהי' כקוץ בעיני הרשע ההכנות שישראל עושים קודם כל מצוה. כי כל השנה כל עבודתם וטרחתם רק לקיים המצות. למשל על פסח כמה וכמה עבודות ויגיעות וטרחות הוא עושה. תיכף משעת קצירת חטים מיגע א"ע ולשמור אותו כל השנה. וקודם החג על כל דבר ודבר בפרטי. ועל ש"ק כמעט כל השבוע כל יגיעתו להכין על שבת וכ"כ על כל מצוה ומצוה על אתרוג על סוכה. וכמעט כל השנה הוא מוטרד לקיים המצות: אמר הקב"ה אתה מטיל עין הרע במועדים שלהם אני מוסיף להם מועד אחר ע"כ. ולכן כיון שבמועדי' צריך לאכול ולשתות גם במועד הנוסף דהיינו פורים צריך לאכול ולשתות. לכך הוקבעו לאכילה ולשתיה ע"ש: