טעם. להדעקטיך שהחתן מכסה את הכלה קודם החופה. על שם ותקח הצעיף ותתכס דרבקה.*בספר דברי שאול (נשא) כתב על ותקח הצעיף ותתכס. כי הבינה בשכלה שכל שהוא אדונו שוב אסור לה ללכת פרוע ראש. ומזה מוסר השכל לנשים שלנו אשר פרוצים בזה בעוה"ר עכ"ל. שם:
קונטרס אחרון
קודם החופה. ועי' דגול מרבבה יו"ד סי' שמ"ב בשם הב"ח אה"ע סי' ס"א דאפי' לדעת האומרים דמה שמכסין הכלה מיקרי חופה. היינו במדינת רוסי"א שהחתן בעצמו הולך עם הרב לכסות ראש הכלה ע"ש*הנה בדבר המנהג שקודם החופה הולך הרב וחשיבי העיר לכסות פני הכלה ואומרים פסוק זה אחותינו את היי לאלפי רבבה. מדוע בחרו בברכת לבן הארמי. וכן קשה על ברכת לבן לאחותו הלא מרשעים יצא רשע ולא ברכה. אך ברכתו הי' ג"כ ברשעות. כי כוונתו היה במה שאמר אחותינו. יען שאת אחותינו. ורוב בנים הולכים אחר אחי האם את היי לאלפי רבבה. וכל הבנים יהי' כמו אני. וכמותי ירבו. והנה הנושא אשה צריך לבדוק באחי'. ויען שהרבה אנשים לא נהגו כן. ע"כ הולך הרב עם חשיבי העיר לכסות פני הכלה ואומרים לה אחותינו. היינו שהיא כאחותם את היי לאלפי רבבה וכמותם ירבו מורי הוראה בישראל. ראיתי בספר אחד: וכן עדיין המנהג בכל מדינות וואלי"ן אבל במדינות הללו שאין החתן הולך כלל לכסות ראש הכלה פשיטא שאין זה מקרי חופה דאי אפשר להיות חופה בלתי חתן או שלוחיו שאם החתן הי' מכבד להרב לכסות ראש הכלה אפשר דשלוחו של אדם כמותו. אבל במדינות הללו צד הכלה מכבדים להרב בכיסוי הינימא בלי שום ידיעת החתן פשיטא שאין זה חופה כלל: