'ספורנו' על 'מיצות קידוש החודש'
אחד המפרשים המאוחרים יחסית שחי בסוף ימי-הביניים, רבנו עובדיה ספורנו, מביא הערה מעניינת על הפסוק: "החדש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה", והוא רואה בו את ההכרזה הגדולה על מעמדו העצמאי של עם-ישראל בין האומות, תוך הדגשה ושימת לב מיוחדת על המלה 'לכם' שבפסוק, החוזרת פעמיים בניסוח מיצוה זו.
ספורנו' מקנה למלה זו משמעות אחרת לגמרי, שאינה מתיחסת לנושא סמכות הסנהדרין בקביעת הלוח העברי והסדרתו, אלא לעצם גורלו של עם-ישראל היוצא ממצרים, ועל כך הוא אומר: 'מכאן ואילך יהיו החודשים שלכם לעשות בהם כרצונכם, אבל בימי השעבוד לא היו ימיכם שלכם, אבל היו לעבודת אחרים ורצונם, לפיכך ראשון הוא לכם לחודשי השנה, כי בו התחיל מציאותכם הבחיריי'.
המלה 'בחיריי' כאן היא מונח שנהגו להשתמש בו בימי-הביניים, וכוונתו ברורה, דהיינו מציאות בה אתם בוחרים לעצמכם את אורח חייכם, ואם לבטא זאת בסגנון ימינו נוכל לומר בפשטות 'מציאות בה מתחילה עצמאותכם', שהרי מכאן ואילך יהיו ישראל קיימים ומתקיימים מרצון עצמם, ואין הם משועבדים עוד לעול זרים.
במילים אחרות, הכתוב לא בא לקבוע כאן עובדה קוסמולוגית או אסטרונומית שאמנם השנה מתחילה בחודש ניסן, אלא הוא בא להודיענו את ענין הטלת המשימה של קיום המיצוות על העם, וכי מעתה יהיו בני ישראל בני חורין, והם שיקדשו את החודשים, ויעברו את השנים, מה שלא היה אפשרי תחת עול השעבוד, סיטואציה בה לא היו ישראל חופשיים בהכרעותיהם ובבחירתם, אלא הכל היה כפוי עליהם.