בענין עוג וערשו
בסיפור מלחמת עוג נאמר: "כי רק-עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים, הנה ערשו ערש ברזל הלה היא ברבת בני עמון, תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת-איש" (דברים ג:יא), והשאלה המתבקשת היא, מה ענין מצאה התורה למסור לנו אינפורמציה על אודות מיטת עוג וממדיה, ומה איכפת לנו מכך.
'חזקוני': למעשה אין לנו על כך פירוש המניח את הדעת, אולם 'חזקוני' אומר דבר שבוודאי איננו פשט הפסוק, אך הוא מציג אותו בצורה המשלימה את הדברים כהמשך לכל סיפור מלחמת מלכי האמורי, וזו לשונו: "הנה ערשו ערש ברזל", 'ערש' לשון כרך ומיבצר, כמו: "בפאת מטה ובדמשק ערש" (עמוס, ג:יב), ובלשון תלמוד: "מערבא לה בכל מחוזא ערסייתא' (עירובין, כו:א).
כלומר, עוג מלך הבשן שנשאר מיתר הרפאים (הענקים), יצא לשדה-הקרב באדרעי (דברים ג:א), הוי אומר אותה עיר-מיבצר המוקפת חומה חזקה כברזל, "תשע אמות אורכה", 'אורכה' - במשמעות גובהה של החומה באותו מיבצר, ורוחבה היה "ארבע אמות", ובסיפור המלחמה פסוק זה בא לתאר בפנינו את חומת המגן הבצורה של עירו.
אין ספק כי פירושו זה של 'חזקוני' מדהים ביותר, אולם הכל חשים שזוהי המצאה נפלאה שלו, אלא שהיא רחוקה מלבטא את פשט הפסוק.
בעל "משך חוכמה": באותו ענין כותב ר' מאיר-שימחה הכוהן, כי בימי קדם יחסו העמים עובדי האלילים את 'גבורת הגיבור לאלוה, ולכל כליו אשר הראה בם גבורתו עבדו וישתחוו, לכן עשו את עוג אשר האריך ימים והיה מופלג בזיקנה וגבורה לאלוה, וגם לערשו (מיטתו) הקדישוה ויניחוה בית עצביהם ברבת בני-עמון'.
בהיות עוג מן הענקים הוי אומר בעלי מידה חריגה מן המקובל, מציין הרב כי מוצג ארכיוני זה הפך מקודש, ומקור לעבודה-זרה שהמונים עלו אליו לרגל.