ארבעה אוחזין ב"ועל פיך ישק כל-עמי"
בלשון המינוי שנותן פרעה ליוסף נאמר: "אתה תהיה על-ביתי ועל-פיך ישק כל-עמי" (בראשית מא:מ); ברור שאין הכוונה שהעם המצרי יעתיר נשיקות ליוסף, ולכן מוצאים אנו שני פירושים שונים למלה 'ישק': לפי הגישה האחת סמוכה מלה זו למלה משק, ואמנם כך מתרגם זאת
אונקלוס 'ועל מימרך יתזן כל עמי' כלומר, כל נושא כלכלת מצרים יהא על פיך והוראותיך.
רש"י אומר: "ישק" יתזן יתפרנס, כל צרכי עמי יהיו נעשים על ידך, כמו: "ובן-משק ביתי הוא דמשק אליעזר" (בראשית, טו:ב).
הרשב"ם מסמיך את "ישק" לנשק, ואומר: 'יזדרזו בכלי קרב על מלחמה לצאת על האויבים, לשון "ועיר מבצר והנשק" (מלכים ב, י:ב), וכן: "נושקי רומי-קשת" (תהילים, עח:ט)'. כלומר, לפי התפיסה האחת מתמנה יוסף להיות שר-הכלכלה, ואילו לפי הגישה האחרת הוא מתמנה לתפקיד שר-הבטחון.
במיקרה זה יש מקום לשאול מה צורך היה למנות את יוסף לתפקיד שר-הבטחון כאשר הבעיה בפניה עומדים פרעה וגם יוסף היא דוקא כלכלית?
הנצי"ב אומר בענין זה דבר מעניין מאוד: "ועל-פיך ישק כל-עמי", לשון נשק וכלי-זין, באשר היה הדבר קשה לקבץ כל תבואות שבשני השובע לאוצרות המלוכה, וזה לא היה אפשר אלא על-ידי עזר אנשי חיל, על כן מסר כוח ואון כל החיל ליד יוסף'.
כלומר, יוסף נתמנה לתפקיד מושל צבאי, כדי שיעלה בידו להסדיר בכוח הצבא את בעיות הכלכלה.
גם לתהליך זה יש אנלוגיות רבות מאוד בהיסטוריה המודרנית ואפילו בדורנו.