פתיחה: סדרת "נשא" יש בה 176 פסוקים, והיא הארוכה בין כל סדרות התורה.
עניניה מרובים, ועיקר אריכותה באה לה בגלל פרשת הנשיאים, שהיא ענין חנוכת המישכן, כאשר כל נשיא משנים-עשר שבטי ישראל מביא את קורבנו לה', וקורבנות כולם שווים, ודבר מוזר שאיננו מוסבר כל צורכו הוא הסיפור החוזר ומפרט את שנים-עשר קורבנות הנשיאים, ממש באותן המילים והפרטים שתים-עשרה פעמים.
מחציתה הראשונה של הסדרה משופעת במיצוות שהיו בשעתן קשורות במציאות המישכן והמיקדש, ולאחר חורבנו פסקו כל אלה מלהיות ענין לדורות. מוזכרים התפקידים המוטלים על הלויים וחלוקתם ביניהם, תוספת לדיני העבודה והקורבנות, הוראות הרחקת המצורעים והטמאים ממחנה ישראל, דיני סוטה, דיני נזיר ונזירות, שגם הם מן הדברים שאינם קיימים עוד כמציאות ריאלית בחיים הדתיים של עם-ישראל זה אלפיים שנה, זאת משום היותם קשורים במישכן ובמיקדש.
מכל פרטים אלה בהם עוסקת סדרת "נשא", רק 'מיצות ברכת-כוהנים' היא שזוכה גם כיום, להיות בפועל חלק מן המציאות הדתית היומית של עבודת-ה' בקרב עם-ישראל וגם בתפוצותיו אף על פי שאין לנו כוהנים ודאיים, ותפקיד זה של ברכת-ישראל מבוצע על-ידי אותם יהודים שחזקתם שהם כוהנים.
מחציתה השנייה של "נשא" היא פרשת חנוכת-המישכן, שסופה הכשרת המישכן להתגלות ה' למשה, דבר שהוא אמנם גדול מאוד אולם גם הוא בגדר של מאי דהוה הוה (מה שהיה היה) וכל ענינים אלה שייכים לעבר שאיננו עוד.