על משמעות "ויחונך"
הפסוק האמצעי בנוסח 'ברכת-כוהנים' אומר: "יאר ה' פניו אליך ויחנך" (במדבר ו:כה), והמלה "ויחונך" כשלעצמה היא קשה, ולא ברור מאיזה שורש היא נגזרת, ובענין זה נחלקו דעות המפרשים.
יש הרואים בברכה זו משמעות שה' יתן לך חן, וביחסיך עם בני אדם אחרים יתיחסו אליך יפה ומצבך יהיה טוב, ואמנם כך מפרש זאת רש"י.
אבן-עזרא אומר: 'ואם בקשת אותו בעת צרה, הוא יחנך; גם יתכן היות 'ויחונך' יתן לך בקשתך, כטעם: "חנני אתם רעי" (איוב, יט:כא), וכן: "אשר-חנן אלהים" (בראשית, לג:ה) מגזרת חנן'.
גם אונקלוס מתרגם זאת כך: 'וירחם יתך', וכאן יש לציין כי בארמית השורש 'רחם' הוא במשמעות אהבה, כלומר השם-יתברך יאהב אותך.
ב"מדרש תנחומא" נאמר על "ויחונך" - 'שתהיו חוננים זה את זה'; כלומר, אין בביטוי זה משום משמעות הבטחת מתן ברכה, אלא הוא מעין דרישה ותביעה המוצגת בפנינו, שנהיה חוננים ומרחמים איש את רעהו, כענין שנאמר: "ונתן-לך רחמים ורחמך והרבך" (דברים, יג:יח).
"מדרש הגדול" התימני מסכם מדרשים מתוך "ספרי" ו"מכילתא", ולפי דעה אחת: "ויחונך" משמעו לחון את ישראל בדעת ובינה, כפי שהדבר משתקף בתפילת 'שמונה עשרה', בברכת - 'וחננו מאתך דעה בינה והשכל, ברוך אתה ה' חונן הדעת', שהיא המתנה החשובה ביותר הניתנת לאדם.
דבר אחר: יתן בכם דעת שתהיו חוננים זה את זה ומרחמים זה את זה'; כלומר "ויחונך" במשמע שיעשה אותך חנון כלפי בני אדם.
פירוש נוסף: "ויחונך" - במשאלות לבך, וכן הוא אומר: "וחנותי את אשר אחון" (שמות, לג:יט)', כלומר - ימלא את בקשותיך.
דבר אחר: יתן לך חן בעיני בריותיו'; פירוש זה מעניין מאוד לפי העיקרון של זה כנגד זה. קודם לכן קראנו - 'אתה תהיה חנון כלפי אחרים', ואילו כאן - אתה תזכה ליחס של חן מצד הבריות; 'וכן הוא אומר: "ויתן חנו בעיני שר בית-הסהר" (בראשית, לט:כא)', מה שנאמר על יוסף שנמכר על-ידי אחיו; 'וכן - "ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל-ראיה" (אסתר, ב:טו); וכן - "ומצא-חן ושכל-טוב בעיני אלהים ואדם" (משלי, ג:ד)'.
פירוש אחר החוזר על מה שכבר הזכרנו והפעם בנוסח אחר אומר: "ויחונך", בדעת בחכמה ובמוסר בבינה ובהשכל'; ואחרון אחרון 'בתלמוד תורה', כלומר יזכה אותך ללמוד תורה, ופירוש זה מבוסס על פירוש מדרשי שניתן על הפסוק: "תתן לראשך לוית-חן" (משלי, ד:ט). אמנם בספר "משלי" אמורים הדברים לגבי החוכמה, אולם לפי התפיסה המדרשית, החוכמה אינה אלא התורה, שהיא המוסיפה לאדם "לוית-חן".