'בעל הטורים' על: "ויקחו לי תרומה"
מתוך שפע ההארות וההערות על הפסוק: "דבר אל-בני ישראל ויקחו-לי תרומה" (שמות כה:ב), הן בפרשנות המקרא והן במדרשים ובאגדות, אציין דבר אחד שיש לו משמעות אקטואלית, אף שאין בו כל צד עם פשט הכתוב.
בעל הטורים' כדרכו מגלה בהקשר זה גימטריא מעניינת, והוא מוצא כי "אל-בני ישראל ויקחו-לי תרומה" עולה בגימטריא 'אך בני ישראל יהיו תורמין לא הגוים'. בדברים אלה מתכוון הוא לומר, כי המישכן שהוא הביטוי לעבודת-ה', ניתן להקימו רק מתרומות בני ישראל, ואין לו תקומה אם הוא נעשה בעזרתם וסיועם של אלה שאינם חייבים בעבודת-ה', או אינם מתכוונים לכך.
ההיסטוריה מלמדת אותנו שייתכן אולי לומר, כי משום כך לא היתה ברכה בשני בתי-המיקדש שהקים עם-ישראל, שהרי כידוע בניית המיקדש הראשון נעשתה בסיוע חירם מלך-צור בעל בריתו של שלמה-המלך, והמיקדש השני הוקם בחסדו ובסיועו של כורש מלך-פרס, ואת צורתו הסופית המושלמת והמפוארת קיבל אותו מיקדש על-ידי הורדוס האדומי הרשע עבד הרומאים. שני מיקדשים אלה הפכו כלשון הנביא ל'בתי פריצים', ולא היתה בהם ברכה לעם-ישראל. על רקע זה יתכן אף לומר שגם דברים שאנו מקימים אותם כיום בארצנו שלא בעבודה עברית, ספק אם תהיה בהם ברכה, ויפה אמר 'בעל הטורים' בדבריו אלה.
(הערת העורך׃ החישוב המדויק של הגימטריא הוא 1456 כנגד 1455, וגם זאת בתנאי שהמלה 'הגויים' נכתבת בכתיב חסר 'הגוים'. אולם בעולמם של בעלי גימטריאות, מקובל לומר כי סטייה ביחידה אחת בחישוב מורכב אינה מעכבת, ויש לכך תקדימים. זאת ועוד, וגם: בדרך כלל מוסיפים 1 כמיצג את הכולל, ובכך החשבון 'מסתדר').