ואומר מי שלא חזר הסדר שנים מקרא ואחד תרגום קודם שבת או בשבת עצמו יכול לחזור אחר השבת עד יום שבת ואינו קרוי עבר זמנו כדאיתא בפרק ערבי פסחים (דף קו) מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבת כולו והגמרא שואל עד כמה אמר רבי זירא עד יום רביעי ומסיק התם חד בשבתא תרי בשבתא ותלתא בשבתא בתר שבתא רביעי בשבתא חמישי בשבתא ששי בשבתא קמי שבתא [מיהו בתוספת רבינו יהודה בברכות פרק קמא (דף ח) פירש דדוקא לענין גיטין אבל לענין לחזור הפרשה דבעינן שישלים פרשיותיו עם הצבור אינו פוטר את עצמו בחזרה אחר השבת כלל כיון שהתחילו הצבור לקרות פרשה אחרת במנחה. ומטעם זה אפילו חזר הפרשה מאחד בשבת יצא ושפיר מקרי עם הציבור כיון שהתחילו הצבור הפרשה במנחה ודוקא מיום ראשון ואילך אבל בשבת במנחה אף לאחר שקראו הפרשה משבת הבאה לא יצא כיון שבאותו היום קראו הפרשה שעברה. ע"כ]. אמנם מ"מ מצוה לחזרה אחר אכילה. כדאיתא בירושלמי שלשה דברים צוה רבי לבניו אל תאכלו ביומא דשבתא קודם שתחזרו הפרשה וכו'. נראה למהר"ם ז"ל שאינו מועיל כל כך שחוזר שלשה פעמים מקרא כמו שיחזור שנים מקרא ואחד תרגום כי מן הדין היה לנו לחזור את הסדר בתרגום ירושלמי לפי שמפרש את העברי יותר בטוב מתרגום שלנו אך אין מצוי בינינו. ואף כי אנו נמשכים אחר מנהג הבבליים. ולאחר שיחזור הסדר בשבת אין צריך לחזור הפרשה מסדר שניה וההפטרה: