וספק אם אמר משיב הרוח ומוריד הגשם אמרינן בתוך ל' יום חוזר לראש דודאי לא אמרו הואיל שאינו רגיל בו. אבל לאחר ל' יום אינו חוזר לראש שכבר רגיל בו ולא שכח לאמרו. אבל הר"ם ז"ל היה רגיל לאמרו בשמיני עצרת צ' פעמים אתה גבור לעולם משיב הרוח ומוריד הגשם כנגד ל' יום שהיה צריך לאמרו בכל ג' פעמים. ועכשיו אם הוא מסופק אם אמר משיב הרוח אינו חוזר לראש לפי שבודאי אמרו. ומביא ראיה מבבא קמא פרק כיצד הרגל (דף כד) רחק נגיחותיו חייב קרב נגיחותיו לא כל שכן. אף כאן אם אמרו ל' יום ג' פעמים בכל יום ואחר ל' יום אם הוא מסופק אם אמרו או לאו אינו חוזר לראש לפי שבודאי אמרו וכבר רגיל בו הואיל ואמרו צ' פעמים. לא כ"ש אם אמרו צ' פעמים בשעה אחת כמו שעולה לשלשים יום שהוא רגיל בו. ואם הוא מסופק אינו חוזר לראש ולא לתחלת הברכה. והוא הדין לותן טל ומטר שצריך לומר צ' פעמים. ואם ספק אם אמר אם לאו אינו חוזר לראש ולא לתחלת הברכה [ומיהו לא חזינן לרבנן קשישי מארץ צרפת דעבדי הכי דאין הנדון דומה לראיה דדוקא גבי שור המועד דהוי טעמא משום דאתחזק ליגח והלכך אם הוחזק בשלש פעמים רחוקות כ"ש בקרובות. אבל משיב הרוח שאינו רגיל בו והדבר תלוי בהרגל לשונו כשהורגל לשונו על סדר תפלתו כשמתחיל התפלה כסדר הברכות מגן אברהם אתה גבור אבל כשמרגיל לומר אתה גבור לבד בלא ברכה ראשונה דמגן אברהם משום הכי לא הוי חזקה כשאומר אותו כסדר. ע"כ]: