מחט שנמצא בקורקבן אסר מהר"ם זלה"ה וז"ל היה שום נקב בחלל הקורקבן ולא יצא המחט לחוץ אלא שנמצא שוכב בריוח ארוך ורוחבו בדופן בקורקבן אסור. ואסר שאר אווזות שנתערבו עם אותה אווזא שנמצא בה המחט בקורקבן מפני שהאווזא היתה חתיכה הראויה להתכבד ולא היתה יכולה לבטל ברוב מפני שהחתיכה הראויה להתכבד אפי' באלף לא בטיל. [ומיהו התוספות פסקו בהדיא דמחט הנמצא בחלל הקורקבן ובדקו לצד חוץ ואינו ניקב מבחוץ. ודאי מותר ואפילו נכנס המחט קצת בעובי הקורקבן. ולא שנא קופא לבר ולא שנא קופא לגאו רק שיהא הכל בתוך הקורקבן ולא יהיה מן המחט לחוץ. ומה שמפליג תלמודא בקופא הני מילי לגבי כבד. אבל לגבי קורקבן אין חילוק משום דאימור אוכלין ומשקין דחקוהו. כדמפרש בפרק אלו טרפות (דף נא) גבי מחט שנמצא בעובי בית הכוסות. ומיהו יש לדקדק מאד שיהא הקורקבן שלם מבחוץ בלא נקב. ע"כ]:
פשטיד"א שנאפית עם פשטיד"א אחרת שנעשית מן אותן אווזים שנמצא במחט בקורקבן שלה. כולם אסרם הר"ם ז"ל דסבירא ליה ריחא מילתא היא: