אין למלוג תרנגולת במים שהוחמו בכלי שלא נטבל. אמנם אם מלגו בדיעבד כשרה. [וכן עיקר דכלי שני אינו מבשל ואינו מבליע כלל. ומיהו יש רוצים לומר דאע"ג דאינו מבשל מ"מ הוא מבליע. ונפקא מינה שאם היה כאן כלי של איסור בן יומו ועירו בתוכו מים חמין דהשתא הוי כלי שני ואח"כ נתנו לתוכו חתיכה של היתר דהחתיכה אסורה כיון שהמים חמים דהאיסור נפלט מן הכלי ונבלע בחתיכה. אכן פר"י דלא שנא דודאי כי היכי דכלי שני אינו מבשל כמו כן אינו מבליע. ואם תאמר א"כ למה הורגלו לרחוץ בית השחיטה במים צוננין משום הדם קודם מליגת התרנגולת כיון דאין כלי שני מבליע. וי"ל דהיינו משום דלפעמים לוקחים מי המליגה ומחמים אותם על גבי העור להדיח בהן קערות ויהיה הדם אוסר הכל. ע"כ]. וגם אין להחזיר התרנגולת למי המליגה לאחר שהוציאה לחוץ לכתחלה כי שמא כלי שני מבשל כדי קליפה. ומפעם ראשונה לא היה קפידא משום שהיו בו עדיין הנוצות אבל כשהחזירה למי המליגה כבר נפלו קצת מן הנוצות. אמנם בדיעבד אם החזירה במי המליגה מותר: