1
ולמעבד דינא לנפשיה קיימא לן כרב נחמן דאמר אפילו היכא דליכא פסידא עביד אינש דינא לנפשיה. אמנם אומר אני דקיימא לן כר' יוחנן דהיינו דוקא חפץ המבורר שהוא שלו רשאי הוא לכנוס בבית חבירו המחזיק ספריו או בגדיו וליקח אותם בעל כרחו. אבל אם הלוה לשמעון מנה ואינו רוצה לפרוע אינו רשאי למשכנו כדאיתא בפרק המקבל (דף קיג) ובתשובה אחרת הארכתי: