1
ואומר הר"ם ז"ל אם חייב גוי לעשות לישראל שבועה מותר לקבלה ממנו. כדפירש ר"ת ובלבד שלא ישבע באלהיו בפירוש. לפי שמה שאסור ליקח שבועה מן הגוי זה אינו כי אם מדרבנן כדאיתא בפ"ק דבכורות (דף ב) אמר אבוה דשמואל אסור לעשות שותפות עם הגוי שמא יתחייב לו הגוי שבועה והתורה אמרה ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך לישראל הוא דאסור מדאורייתא להזכיר שם ע"ז על פיו אבל לגרום זהו מדרבנן ומותר מפני שהוא כמציל מידם. ורבינו שמואל אוסר מק"ו משותפות. אמנם העולם רגילים כר"ת כדאיתא בפ"ק דע"ז (דף י) ומעלה בערכאות של עכו"ם מפני שהוא כמציל מידם אע"פ שאסור לילך בעש"ג כדכתיב כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים וכדי להציל מידם מותר. אע"פ שמתכוין הגוי לשתוף כשהוא נשבע. אין בכך כלום לפי שדברים שבלב אינן דברים (והיינו דוקא בגוי עובד ע"ז כידוע):