ולברך על ההלל בב' לילי פסח ר"י הביא ראיה מן הירושלמי וממסכת סופרים שיש לו לברך ב' פעמים. אחת קודם אכילה. ואחת לאחר אכילה. וכן אני נוהג [והכי איתא בירושלמי גבי הא דתניא כל הברכות כולן פותחות בברוך חוץ מברכה הסמוכה לחברתה. ופריך והרי גאולה (פי' הברכה שמברכין בליל פסח בסוף האגדה אשר גאלנו) דהויא ברכה הסמוכה לחברתה לברכת הלל. ומשני שאני התם דאם אמר הלל בבית הכנסת יצא. והשתא אשר גאלנו לא חשיבא ברכה הסמוכה לברכת הלל. והדר פריך והרי סופה. ומשני שתים הנה. אחת להבא ואחת לשעבר. ופריב"א והרי סופה פי' יהללוך שבסוף הלל דאמאי אינה פותחת בברוך הרי אינה סמוכה לחברתה דאי משום ברכה שלפני הלל כבר עשה הפסקה בסעודה ומשני שתים הנה. כלומר שתי ברכות צריך על ההלל של פסח אחת קודם אכילה ואחת לאחר אכילה והשתא הוי ברכת יהללוך סמוכה לברכת הלל שאחר אכילה והיינו לשעבר ולהבא דקאמר בירושלמי כשיטת ריב"א. אך קשה על זה דקתני והרי גאולה משמע דקאי סופה אברכת גאולה ולא אברכת הלל. לכך נראה לרבינו שמשון דהכי פריך והרי סופה דברכת גאולה שחותמת בא"י גאל ישראל ואמאי והלא ברכה קצרה היא ואמאי חותמת דקס"ד שאינו אומר אלא אשר גאלנו וגאל את אבותינו ולא כן יגיענו ואם כן ברכה קצרה היא ואמאי חותמת בברוך ומשני שתים הנה וכו' כלומר משתי גאולות קא מיירי אחת לשעבר אשר גאלנו ואחת להבא גאולה לעתיד שאומר כן יגיענו וכו' דהשתא ארוכה היא ולכך חותמת בברוך. אמנם אין לברך כלל על ההלל בליל פסח לא בתחלה ולא בסוף כיון שמפסיקין באמצע הסעודה וכן נהגו ר"י ור"ת וכ"כ רבינו יחיאל מפרי"ש שאין מברכין כלל. והא דפריך בירושלמי והרי גאולה דמשמע דמברכי קודם הלל בליל פסח פירש רבינו יהודה דהיינו לאדם העושה סדר בבית אחר ואינו אוכל כלל באמצע ההלל ואינו מפסיקו אבל אדם שעושה סדר בביתו ומפסיקו בסעודה שאוכל באמצע הלל אין מברך. ע"כ]: