מדוע אומר (הכתוב). "ביום ההוא כרת עם אברהם ברית ואמר: לזרעך אתן70 כך בשבעים, ובמסורה: "נתתי". את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר71 כן בשבעים, ובמסורה נוסף: "נהר". פרת הגדול"?
כפשוטו, מתַאֵר (הכתוב) את גבולות המחוז שבין שני הנהרות, בין מצרים ופרת. כי בימי קדם היה שֵם משותף לארץ ולנהר - "מצרים". ועֵד לכך המשורר באמרו: "בנהר מצרים יש ספינות עם משוטים72 מילולי: מוּבָלות, כלומר אנשים מובילים אותן משני הצדדים. מ. משני עבריהן"73 הומירוס, אודיסיאה יד, רנח; ראה מרקוס עמ' 200 הע' e.. אך לפי השֵׂכל... כי מצרים היא סמל לרכוש גופני וחיצוני, בעוד שפרָת (סמל) לקנייני הנפש, מהם נובעת שמחה נכונה ואמיתית, שמקורה בחכמה ובכל מידה טובה74 ראה להלן בראשית כח, ב שו"ת בראשית ד, רמג, ולעיל ב, י-יד שו"ת בראשית א, יב-יג.. וכיאות, מתחילים הגבולות במצרים ומסתיימים בפרת, כי לבסוף מתהווים דברים בנשמה, שבקושי נמצאנו ראויים ליקרב אליהם. אך תחילה עלינו לעבור ולרוץ דרך (הקניין) הגופני והחיצוני - בריאות, חושים חדים, יופי וכוח, שדרכם לעלות ולהתגבר בימי העלומים...*שו"ת בראשית ג, טז
___________
פילון מציין, שנהר מצרים הוא שֵם הנהר ושֵם הארץ. כעין פילון תרגמו יב"ע ותרגום ירושלמי: "מנילוס במצרים". אבל באברבנאל: "ונהר מצרים אינו נילוס, כי הוא נקרא יאור ולא נהר, אבל הוא שיחור, כי משם עד נהר פרת היה גבול ארץ ישראל" (פסוק טו). וכן באבן עזרא: "הוא שיחור ולא היאור".
גם במקום אחר בכתביו, מפרש פילון את הפסוק בדרך אלגורית, שבירושת הארץ הכוונה להשגה של הכָּרַת הבורא. כמו כן הוא מציין, שלא נאמר "מנהר פרת לנהר מצרים", אלא להיפך "מנהר מצרים ועד נהר פרת", והכתוב בא לציין כאן להתעלוּת מן הדברים הגופניים, שמצרים מסמלת אותם, אל ההשגה הרוחנית המסומלת על־ידי נהר פרת, שנקרא "הנהר הגדול". ואלה דבריו:
"החכם מוּצָג, וכראוי, כיורשה של הדעת בדברים האמורים. "באותו היום", אומר (הכתוב), "נתן האלהים ברית לאברהם ואמר: לזרעך אתן את הארץ הזאת" (בראשית טו, יח). לאיזו ארץ כוונתו? אם לא לזו בה דוּבַּר קודם לכן, ואודותיה הוא שָׂח, אשר פריה הוא ההכָּרה בחכמת האֵל הבטוחה והיציבה; בזו, אשר האֵל, במחלקותיו, שומר את כל הטוב, השייך לבלתי־נפסד שבחיים, בלתי־מושפע מן הרע. ואז הוא מוסיף ואומר: "מנהר מצרים ועד לנהר הגדול פרת". והוא מבהיר, שהמוּשְׁלָמִים, ראשיתם בגוּפני ובחוּשִי ובחלקי האיברים, שבלעדיהם אין חיים, אשר יש בהם צורך לחינוך בחיים אשר בגוף, אך סופם בחכמה האלהית - הנהר הגדול לאמיתו, (נהר) של שמחה ואושר ושאר טובות שופעות. והוא לא תיאר את השטח מנהר פרת ועד לנהר מצרים, שכֵּן הוא לא ירד מן המעלה הטובה אל התשוקה הגופנית, אלא להיפך "ממצרים אֶל הגדול - הפרת", שׁכֵּן הדברים המעולים מתחילים בבני תמותה בכיוון אל הבלתי־נפסד" (מי היורש דברי אלקים, שיג-שטו).