האם נאמר כיאות בדבַר קין: "קניתי איש באמצעות259 ראה הערה הבאה. ובמסורה: "את ה'". ובתרגום העברי של השבעים על־ידי קארל: "על פי האלהים". בפשיטא: "קנית גברא למריא", וכן ברמב"ן: "והנכון, שאמרה הבן הזה יהיה לי קנין לה'". ובמדרש הגדול. וראה וולפסון, פילון, א, עמ' 165. אלהים"?
יש להבדיל בין "על־ידי מי שהוא" - על־ידי עניין חיצוני, לבין "על־ידי דבַר מה" - על־ידי דבַר מה שאינו חיצוני, כלומר על־ידי חומר. "על־ידי מי שהוא" עניינו על־ידי סיבה, ו"על־ידי דבַר מה" עניינו על־ידי כלי. אך האב ובורא הכל אינו כלי אלא סיבה. אי לזאת, כל האומר שהדברים מתהווים לא על־ידי אלהים אלא באמצעות האלהים, טועה כלפי הסברה הישרה260 סיכום התשובה עומד בניגוד לתרגום הארמני של הפסוק כפי שהוא מצוטט כאן (וראה בביאור הדברים ב"מי היורש"). הארמני תירגם את השבעים διὰ τοῦ θεοῦ על־ידי שימוש ביחסת instrumentalis השווה להלן בראשית ד, ד-ה שו"ת בראשית א, סב והע' 281 שם. מ..*שו"ת בראשית א, נח
___________
פילון מפרש "את ה"', שהקב"ה המסובב לבריאת הילד. וכן הוא כותב במקום אחר, בקשר לדיברה של כיבוד אב ואם: "ו(הדיבור) החמישי הוא בדבר כיבוד הורים, והוא קדוש, כיון שאיננו עוסק באנשים, אלא בסיבת הזריעה והלידה שבכולם. ועל־ידי זה נראים האב והאם כמולידים, אף על פי שאינם (מולידים), אלא רק משמשים כֵּלים ללידה... כי האלהים הוא ראשית הלידה, ואילו בן־התמותה -המין הנידח והשָפֵל- הוא סוֹפה" (מי היורש דברי אלקים, קעא־קעב). וראה להלן בראשית יז, יב שו"ת בראשית ג, מח, בסופה.
לפיו, ההורים הם השותפים הגופניים של הילד, והקב"ה הוא המסבב ליצירה על־ידי נשמה שנותן באדם. ובכמה מקומות כותב פילון, שהאב והאם הם השותפים ביצירת הולד, ומפני זה השוותה התורה את המצווה של כיבוד אב ואם לכיבוד המקום. ואלה דבריו: "נראה, כי טבע ההורים גובל בין מהות התמותה והאלמוות. תמותה, בקרבָתָם לבני אדם ושאר בעלי החיים בכל הקשור לכליון הגוף; ואלמוות, כי בזכות ההולדה הם מתדמים לאלהים - מחולל הכל" (על עשרת הדברות, קז). וכן הוא כותב, שמי שאינו מכבד את אביו ואמו אינו מכבד את הקב"ה (שם, קכ). ובחז"ל: "נאמר כבד את אביך ואת אמך, ונאמר כבד את ה' מהונך, השוה הכתוב מוראת אב ואם לכבוד המקום, שלשה שותפין הם באדם, הקב"ה אביו ואמו. בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אמר הקב"ה מעלה אני עליכם כאלו דרתי ביניהם וכבדוני" (קדושין ל, ב).
ובמדרש תדשא: "קניתי איש את ה', למה קראו כך? אלא לפי שנוצר מן האדם ומן אשתו ומן הקב"ה שלשה משלשה. הרוח והנפש מן המקום, והעצמות והגידין והמוח מן האיש, העור הבשר והדם מן האשה, הרי שלשה" (מדרש תדשא, ז). שאלת המדרש תדשא "למה קראו כך", היא מפני שקשה להבין את הלשון "קניתי איש את ה"', והמדרש תדשא דורש את ה' כמו "מאת ה"'261 במדרש הגדול, שמקורו מאמרו נעלם: "כלומר, מאת ה'"., ושלשה שותפין הן באדם, אביו ואמו והקב"ה. והוא הפירוש שנאמר בשם רבי עקיבא: "ר' ישמעאל שאל את ר' עקיבא, אמר לו, בשביל ששימשת את נחום איש גם זו כ"ב שנה, אכים ורקים מיעוטין אתים וגמים ריבויין, "את" דכתיב הכא מהו, אמר לו אילו נאמר קניתי איש ה' היה הדבר קשה, אלא "את ה"'. אמר להו כי לא דבר רק הוא מכם (דברים לב, מז), ואם רֵק - מכם הוא, שאין אתם יודעין לדורשו. אלא את ה', לשעבר אדם נברא מאדמה וחוה מן האדם, מיכן ואילך בצלמנו כדמותנו (בראשית א, כו), לא איש בלא אשה, לא אשה בלא איש, ולא שניהם בלא שכינה" (ב"ר כב, ב)262 ברש"י כאן: "את ה', עם ה', כשברא אותי ואת אישי הוא לבדו בראנו, אבל זה שותפים אנו עמו". ובפירוש הרא"מ: "שלשה שותפין יש באדם וכו'. ומהכרח המדרשות הללו הוצרך הרב לפרש את ה' - עם ה', ולא מן ה'".. וראה לבראשית ט, ד שו"ת בראשית ב, נט ביאור הקטע ממדרש תדשא, וצָרֵף לכאן.
במקום אחר שואל פילון שאלה מדרשית, למה לא נאמר בקין "ותהר ותלד בן", כפי שנאמר אצל שת, ולמה לא נאמר "ותקרא את שמו קין"? ואלה דבריו: "ואפשר לתמוה על דרך הביטוי בו משתמש המחוקק לעתים קרובות בהקשרים רבים, ובניגוד לנהוּג. כי לאחר הנילודים מן האדמה, מתחיל (הכתוב) לסַפֵּר על הנולד הראשון מן האדם, ואודותיו לא אמר קודם לכן שום דבר, כביכול כבר אמר את שמו קודם לכן פעמים רבות, ואין הוא מופיע כאן (לראשונה) לצרכי הסיפור. (והכתוב) אומר ש"ילדה את קין", מי הוא? הוֹ הסופר! מה סיפרתָּ אודותיו קודם לכן בקצרה או בהרחבה? והרי (הכתוב) יודע מהי הדרך הנהוגה להצָגַת שמות, הרי בהמשך אף יבהיר זאת בדַבְּרוֹ על אותה הדמות: "אדם ידע את חוה אשתו והיא הרתה, ילדה בן וקראה את שמו שת" (בראשית ד, כה). האם לא היה הדבר נחוץ הרבה יותר ביחס לבכור - ראשית הלידה האנושית מבני אדם? האם לא היה נחוץ להבהיר תחילה את טיבו של היילוד, הלוא הוא זכר, ואז להעניק לו את שמו, אשר היה "קין" במקרה זה" (על הכרובים, נג-נד).
הרמב"ן מתרץ זאת: "ותהר ותלד את קין, ענינו ותלד בן, ותקרא את שמו קין" וכו'.