כי מתער...כי שמע קול תרנגולא...כי פתח עיניה...כי תריץ ויתיב...כי לביש...כי זקיף...כי נחית לארעא...כי מסגי...כי סיים מסאניה...כי אסר המייניה...כי פריס סודרא על רישיה, לימא: ברוך עוטר ישראל בתפארה.
When one awakens...Upon hearing the sound of the rooster...Upon opening his eyes...Upon sitting up straight...Upon dressing...Upon standing up straight...Upon descending from one’s bed to the ground...Upon walking...
Upon putting on his shoes...Upon putting on his belt...Upon spreading a shawl upon his head, one should recite: Blessed…Who crowns Israel with glory.
מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק יד
פוחח, הנראין כרעיו, או בגדיו פרומים, או מי שראשו מגולה, פורס על שמע, ויש אומרים בכרעיו נראין, או בגדיו פרומים, פורס על שמע, אבל בראשו מגולה אינו רשאי להוציא הזכרה מפיו; ובין כך ובין כך מתרגם, אבל אינו קורא בתורה, ואינו עובר לפני התיבה, ואינו נושא את כפיו...
ספר החילוקים בין בני מזרח ומערב סימן מב
א"מ אוסרין שיברכו הכהנים לישראל וראשם פרוע, ובני א"י (אין) מברכין <כהנים לישראל וראשם> פרוע.
שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן ו
וכתב הבית יוסף /או"ח/ (בסימן צא), שנראה שמחלוקתם היא אם מותר לברך בגילוי הראש או אסור. ופסק רבינו ירוחם (סוף נתיב טז) שאסור לברך בגילוי הראש. והכי נקטינן. ע"כ.
וזו לשון מרן בשלחן ערוך /או"ח/ (סימן צא סעיף ה'): יש אומרים שאסור להוציא אזכרה מפיו בראש מגולה, ויש אומרים שיש למחות שלא להיכנס לבית הכנסת בגילוי הראש. והדבר ברור שדעת מרן לפסוק כדעת היש אומרים (שהביא מתחלה) שאסור לברך בראש מגולה, וכדבריו בבית יוסף, והיש אומרים בתראי, באו להוסיף שגם להיכנס בלבד בבית הכנסת אסור, ויש למחות על כך. (וזוהי סברת רבינו פרץ שהובאה בבית יוסף בשם הכל בו, וכן הוא בארחות חיים דיני בית הכנסת אות ז', דף ח' ע"ב).
וכן דעת הגאון רבי ישראל איסרלן בשו"ת תרומת הדשן (סימן י'). ע"ש. (וראה בפסקים וכתבים למהרא"י הנ"ל בסימן רג, ודו"ק).
אולם הרמב"ם (בפרק ה' מהלכות תפלה הלכה ה') פסק, שצריך לתקן מלבושיו ולציין ולהדר עצמו ואחר כך יתפלל, שנאמר השתחוו לה' בהדרת קודש. לפיכך לא יעמוד להתפלל בראש מגולה. ע"כ. ומוכח ששאר ברכות מותר לברך בגילוי הראש, וזהו כדעת תנא קמא שבמסכת סופרים הנ"ל.
והאור זרוע חלק ב' (סימן מג) כתב, הכל עולים למנין שבעה ואפילו קטן, נראה בעיני שצריך ליזהר שקטן לא יקרא בתורה בראש מגולה, כי שמא הלכה כיש אומרים שבמסכת סופרים פרק יד, שמי שראשו מגולה לא יפרוס על שמע, ולא יקרא בתורה וכו'. ואפשר שבקריאת התורה גם תנא קמא מודה. ואין נראה בעיני מנהג רבותינו שבצרפת שמתירים לברך בראש מגולה, ואיני יודע לקיים מנהגם אם לא כדעת תנא קמא שבמסכת סופרים. ע"כ.
לכן נערות רווקות שיכבד עליהן לכסות ראשן בכל עת שיזכירו שם ה' בפסוקים ובברכות, הניחו אותן על עיקר הדין. ואמנם טעם זה יכון כדי שלא למחות בתוקף בידי המקילות בזה, שיש להן על מה שיסמוכו, מכל מקום נראה יותר שלכתחלה ראוי להורות גם לנערות פנויות לכסות ראשן בעת שמברכות, וכל שכן בעת שמתפללות תפלת שמונה עשרה (שאף לדעת הרמב"ם צריך להחמיר בזה).
...כללא דמילתא אין איסור כלל בראש מגולה לעולם רק לפני הגדולים וכן בעת התפלה אז נכון הדבר מצד המוסר ושאר היום לקדושים שעומדים לפני ה' תמיד:
...ונראה לי שיש איסור גמור מטעם אחר דהיינו כיון שחוק הוא עכשיו בין העכו"ם שעושין כן תמיד תיכף שיושבין פורקין מעליהם הכובע ואם כן זה נכלל בכלל ובחוקותיהם לא תלכו כ"ש בחוק זה שיש טעם דכיסוי הראש מורה על יראת שמים...