ואלה פקודי המשכן משכן העדות. איתא במדרש וז"ל עדות הוא לכל באי עולם שנתמנה מפי הקב"ה עכ"ל. ופשטות דברי המדרש פי' המ"ך ז"ל הכוונה שמרע"ה נתמנה ונצטווה על מלאכת המשכן ולא עשאו מדעת עצמו וכו' ע"ש. והנה לכאורה י"ל דלמה הכא כשהוא מדבר בענין המשכן רמז דבר זה והיה לו להשמיענו דבר זה בתחלת עשיית המשכן בפ' תרומה. ויובן בס"ד והוא כי הנה ידוע הוא שהמשכן היה כדי להודיע לכל שהקב"ה מחל לישראל על מעשה העגל וכמ"ש במדרש משל למה הדבד דומה למלך שנטל אשה וחבבה יותר מדאי כעס עליה והניחה והיו אומרים לה שכינותיה אינו חוזר עליך עוד לימים שלח לה ואמר כבדי את פלטין שלי והציעי את המטות שביום פ' אבא אצליך כיון שהגיע יום פ' בא אצלה ונתרצה לה ונכנס אצלה לפלטין ואכל ושתה עמה ולא היו שכנותיה מאמינות אלא כיון שהיו מריחות ריח בשמים באותה שעה ידעו שנתרצה לה המלך כך הקב"ה חיבב את ישראל והביאם לפני הר סיני ונתן להם את התורה וקראם מלכים שנאמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים אחר ארבעים יום חטאו אותה שעה אמרו הגוים אינו מתרצה להם עוד שנא' אמרו בגוים לא יוסיפו לגור כיון שהלך משה לבקש רחמים עליהם מיד סלח להם הקב"ה שנאמר ויאמר ה' סלחתי כדברך אמר משה רבון העולם הריני מפוייס שמחלת לישראל אלא הודע לעיני כל האומות שאין בלבך עליהם א"ל הקב"ה חייך הריני משרה שכינתי בתוכם שנא' ועשו לי מקדש ויכירו שמחלתי להם לכך נאמר משכן העדות עדות הוא לישראל שמחל להם הקב"ה עכ"ל המדרש ע"ש:
והנה הגם שבאמת ע"י המשכן ידעו האו"הע שהקב"ה מחל להם מאחר שרואים בעין שהקב"ה משרה שכינתו במשכן הנה אכתי עדיין יש לאדם להסתפק ולחשוב בזה אם הקב"ה מחל לישראל קודם שעשו המשכן ע"י תפלת מרע"ה ולא צוה אותם הש"ית במשכן אלא כדי להודיע ולפרסם בעולם המחילה והרצון שנתרצה להם וכמ"ש במדרש הנז"ל או אם הענין הוא שהש"ית לא קבל להתרצות ולמחול אע"פ שמרע"ה הפציר והתפלל הרבה לא הועיל ומעולם לא צוה הש"ית לעשות משכן כלל אלא מרע"ה ראה שהש"ית בכעס על ישראל קם וצוה אותם לעשות המשכן אולי יתפייס הש"ית בזה ויתרצה להם וכן היה שאחר שגמרו מעשה המשכן והקימו אותו נתפייס הש"ית עמהם ומחל להם והשרה שכינתו עליהם כן יש פתחון פה לאומות לעשות ספק זה. והנה כדי לבטל הספק ולהורות להם שהש"ית מחל לישראל תכף ומיד ע"י תפלת מרע"ה והוא ית' צוה אותם לעשות המשכן כדי להורות לאו"הע שנתרצה להם וכמ"ש במדרש הנז"ל ולא שמרע"ה מדעתו צוה אותם כדי לפייס את השם יתברך בזה ח"ו. לכן הש"ית עשה נס פלילי במלאכת המשכן מתחלת עשייתו עד גמר עשייתו והוא כמ"ש רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל בכוונת הפסוק אשר פוקד על פי משה עבודת הלוים וכו'. והוא כי דרך הזהב והכסף אשר יעשה מהם כלים לחסור ממשקלם בהתכה ובשיפה וכיוצא וכן בתכלת ובארגמן יחסר בשיורי פתילים וכיוצא ואמנם במלאכת המשכן היה נס פלילי מאתו ית' שלא היה חסרון בכל הדברים המובאים אפי' כמלא נימא והוא כי הסך של הכסף והזהב ושאר דברים הניתנים לעשות המלאכה הנה הסך והמשקל ההוא הוא היה המשקל והשיעור הנמצא אח"ך שלא חסר כלום ולז"א אשר פוקד ע"פי משה עבודת הלוים כי השיעור אשר פוקד שקבל הוא היה הנמצא אחרי שהיה עבודת משא הלוים לא פחות ולא יותר עכ"ד ז"ל ע"ש. ולפ"ז הנה בזה נעשה מופת גדול להאמור והוא שאם היה הדבר כמו שחושבים שהקב"ה לא נתרצה להם מקודם אלא שמרע"ה צוה אותם לעשות המשכן והקים אותו לפניו ית' ואז נתרצה בו כדרך המלך שכעס על אחד והביא לו מנחה ונתפייס בה א"כ לפ"ז בשעת תחלת עסקם במשכן הנה הש"ית עדיין לא נתרצה עמהם וא"כ איך משעה שהתחילו לעסוק במלאכתם עשה הש"ית להם נס הפך הטבע שלא היה נחסר מאותם הדברים שהיו עסוקים בהם בהתכה ובשיפה וכיוצא אלא ודאי הוא שהש"ית כבר מחל להם תכף ומיד והוא ית' צוה אותם לעשות המשכן כדי לפרסם הסליחה לכל האומות ולכן מאחר שכבר נתרצה להם הקדוש ב"ה והם עסוקים במלאכת הש"ית אשר צוה אותם לכן שרתה שכינה תכף ומיד במעשה ידיהם ונעשה נס גדול בזה במעשה ידיהם שלא נחסר כלום במלאכתם:
ונמצא לפ"ז שהמופת שהיה על זה שהקב"ה צוה אותם לעשות המשכן ולא שמרע"ה מדעתו צוה אותם כדי לרצות את הש"ית הנה זה המופת נתברר אח"כ כשבא מרע"ה ליתן חשבון ושקל את כל הכלים וראו בעיניהם שלא נחסר מן הזהב והכסף ושאר דברים ע"י המלאכה כלל ועיקר כי כל דבר אשר הובא לנדבת המשכן נשקל קודם שנתנוהו לעושי המלאכה ונשקל עתה אחר שעשו ממנו כלים וראו שלא נחסר ממנו כלום וכמ"ש רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל ע"ש ומזה יצא מופת כאמור. והשתא שפיר יובן דברי המדרש דדריש על משכן העדות עדות הוא לכל העולם שנתמנה מפי הקב"ה על המשכן ולא שמרע"ה צוה אותם מדעתו ולכן שפיר רמז הפסוק ענין זה הכא וזה אומרו אלה פקודי המשכן כלומר מכח אלה פקודי המשכן אשר נמצא בזה נס פלילי הנה מכח זה נעשה משכן העדות שהוא עדות לכל העולם שנתמנה על המשכן מפי הקב"ה ולא שמרע"ה צוה אותם כדי לפייס הש"ית בזה. והדר מפרש קרא הנס שהיה בזה הוא כי אשר פוקד ע"פי משה מקודם הוא היה נמצא כשהיה עבודת הלוים וכו' וכמ"ש רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל: