להחכם הכולל האלהי השר והטפסר דון יצחק אבראבנאל
אמר יצחק בן לאדוני אבי הנשיא דון יהודה אבראבנאל ס״ט: יען וביען היה הטעות במשפטי ההתחלות גדול עונו מנשוא להיות הדרוש הבנוי לתלפיות על קו תהו ואבני בהו שוא ודבר כזב. וכמו שזכר הפלוסוף בספר השמים והעולם האיש אחד יחטא בהקדמות ההתחלות ימוטו מוסדי ארץ הנה הרה עמל וילד שקר. וראה ראיתי דעות החכמים ומביני מדע בצורות היסודות אם הם האיכיות ראשונים או שניים או דבר אחר נעלם ואנחנו לא נדע מערכה מול מערכה איש לדרכו פנו ועל דעת אחד לא יסמכו ותהי האמת נעדרת מעיני המעיינים לכן על כל דברי האגרת הזאת דברתי עם לבי הנה אבקש לך מנוח אשר ייטב לך. ואני אקבץ מכל הגוים חכמים ונבונים וידועים ואנשים מבני ישראל אשר דברו בדרוש הזה דעותיהם והסכמתם אחד הנה ואחת הנה ואראה פני הסותר לדעת דעת מהם ועליהם תטוף מלתי לצרפם בכור הברזל להוציא לאור תעלומת האמת בדרוש הזה. וכל זה לא ברב דברים באופן שביותר קצר שאפשר יהיו התחלות ויסודות ההויה מושגי׳ אצלנו בשלמות וכמו שהזהירנו על זה נעים זמירות ישראל ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך:
ובחפשי אמתחות ספרי מצאתי דעותיהם ישתרגו עלו לג׳ חלקים. האחד מהם שצורות היסודו׳ המה האיכיות הראשונים חום וקור ולחות ויובש ואל זה הדעת יראה נוטה מה שאמר הפלוסוף בתחלת המאמר הי״ב מספר ב״ח אמר ז״ל ואומר כי ההרכבות ג׳ מינים הראשונה מהם ההרכבה אשר תהיה מהחומר הראשון וצורות היסודות הד׳ במה שהם יסודות ר״ל החום והקור והלחות והיובש שהנה כבר התבאר בספר ההויה והפסד שצורות היסודות במה הם יסודות אמנם הם אלו האיכיות הארבע ואולם ההבדלים האחרים הנמצאים להם הנה הם נמשכים להם כמו הכבדות והקלות והשעירות והחלקות והספוגיות והמקשיות עכ״ל. ון׳ סינא בשער י״ו מספרו בשמים והעולם יראה נוטה גם לזה הדעת אמר זה לשונו יש לנו לבאר איך קבל חומר היסודות הצורות ההם הראשונות אשר נקראו הם על שמם. הנה התאמת בראיות חזקות שסבת החמימות התנועה וסבת הקרירות המנוחה ונודע ג״כ שהחום מתיר ומרחיב הדבקות והוא סבה גדולה להתפשטות החלקים וכו׳ עד ונקרא החומר ההוא קר ויבש: הנה ביאר שצורות היסודות הם האיכיות הראשונים חום וקור לחות ויובש: והחכם רלב״ג בספר מלחמות במאמר החמישי חלק ג׳ פרק שני אמר ז״ל ועוד שאנחנו נאמר כי האש תהוה אש כמוה בצורת העצמים אשר בה וזה שהצורת העצמית לאש הוא החום עכ״ל. הנה התבאר מדברי האנשים האלה שלמים הם הדעת הראשון מהם והוא שצורות היסודות הם האיכיות הד׳ הראשונים: ואמנם הדעת השני הוא שצורות היסודות והבדליהם העצמיים הם הכבדות והקלות. והנה קיים זה א״בן רש״אד בספר השמי׳ והעולם מאמר רביעי כלל שני אמר שהכובד והקלות אם שיהיו הם עצם היסודות ר״ל צורתם או שיהיו יותר קרובים אל עצמם משאר המקרים הנמצאים ליסודות עכ״ל. ובספר ההויה וההפסד אמר שהכבדות והקלות אם שהם צורו׳ היסודות ואם במדרגת ההבדלים העצמיים עכ״ל בר: ותמסתיוס בפירושו למאמר הנרשם באות הלמד ממה שאחר הטבע אמר שהצורה העצמיית לא תפעל בצורתה כי אם באיכיות והמשל כי האש כאשר תפעל אש כמוה מגשם כבד לא יפעל בצורה העצמיי׳ אשר בו שהוא הקלות באותו הגשם הכבד כי כבר התבאר בטבע שאי׳ באש כח פועל זולת החום. אבל יפעל בחום שהוא מקרה בו ע״כ. ואבובכד ן׳ תפיל בחלק הרביעי מספר חי בן יקטן אמר ז״ל והתבאר לו שאמתת כל אחד מהכבד והקל מורכבת משני ענינים אחד מהם יפול בו השתוף משניהם יחד והוא ענין הגשמות והאחר תפרד בו האמתות כל אחד משניהם מן האחד והוא הכבדות והקלות המחוברים בענין הגשמות ר״ל הענין אשר בו יתנועע אחד מהם מעלה והאחד מטה עכ״ל ואמר ג״כ לפני׳ בזה החלק עצמו כאשר זכר שהנפש המשכלת צורת האדם והחיונית צורה לחי במה הוא חי והצומחת צורה לצומחים אמר שהצורה לגשמים הדוממי׳ דבר ייחדם בו יפעל כל אחד מהם פעלו אשר יוחד בו בכמו מיני התנועות ומיני האיכיות המוחשות מהם וזה הדבר הוא צורת כל אחד מהם והוא הנקרא טבע עכ״ל ג״כ: ועיין דברי הזקן המעולה הזה צעקו חוצה כי צר להם דעת החכם הנרבוני שפי׳ עליהם וכמו שאזכור: והדעת הג׳ הוא שצורות היסודות אינם האיכיות הד׳ וגם אינם הכבדו׳ והקלות ולא איכות אחר מהמושגים אצלנו האמנם הם עצמים ימצאו בחומר הראשון ימשכו אחריהם כל האיכיות כענין המקרי׳ עם הצורה הטבעית ושאלה הצורות אינם מושגות אצלנו וכבר נטה לדעת הזה ן׳ סינא בסוף ספר השמים והעולם שלו אמר ז״ל והחום והיובש לאש אינם צורתו העצמיית אך הם איכיות נמשכים בטבע אחר צורתו וכו׳. וכן אמר בחום ולחות האויר ובקור ולחות המים ובקור וביובש אשר לארץ. והנה א״א שנאמר שיהיה דעת בן סינא שיהיו צורות היסודות הכבדות והקלות אחרי היותם נמשכים אחר החום והקור וכמו שנבאר: ואבוחמד אלגזלי בספר כוונות הפלוסופים במקרא השנית מאמר שני בחלק הטבעיות אמר ז״ל. אמנם צורת היסוד הוא טבע אחר ר״ל שהו׳ בריאת ענין בחומר שאותו הענין לא יושג בעצמו בחושים כי לא יושג בהם כי אם החום והקור והלחות והיובש והם מקרים באים מאותו הטבע ואותו הטבע נודע מפעולתו לפי שהוא פועל בגופו השקיטה במקומו הטבעי וההחזרה אליו כשיפרד ממנו ויחייב ההטאה הנקראת קלות או כבדות ויחייב בכל גוף איכות מיוחד וכמות מיוחד א״כ טבע המים יראה במים הכבדות בהכרח יחזירנו אליו בהם חלק המכריח כמו שיחייב תנועתו למטה כשישליכהו המשליך למעלה וזה כשיסתלק הכח המכריח עכ״ל והחכ׳ הזה הרבה לבאר כוונתו בזה משאר החכמי׳: ון׳ רש״אד בפירושו הארוך לשמע הטבעי על המלה מאמר חמשי כלל שני פרק רביעי אמר ז״ל וכבר יסופק על זה ממה שיאמר אותו בספר הויה והפסד שהאש הפך המים והארץ הפך האויר והם עצמים. ואלסכנדר ישיב שמאמרו בספר המאמרות שהעצם לא יהיה הפך העצם הוא מצד שהעצמים מורכבים מהחומר והצורה ומאמרו בהויה והפסד שהיסודו׳ הפכים הנה הוא מצד הצור׳ וזה ההיתר לא יספיק במה שאמ׳ הנה דבר וזה שאשר הנה משאין בעצם שנוי מפני שאין לו הפך הוא מאמר מי שיניח שאין בעצם הפך לא מפני צורה ולא מפני החומר והמחוייב שנאמין שהעצמים הפשוטים אמנם יתהפכו באיכותם והאיכיות הראשונים אינם עצמים ואם יהיו מתדמים לעצם לפי שהוא מן השקר שיהיה דבר מה ימנה ממאמר מה בנמצא ובזולתו ממאמר אחר עד שיהיה החום ד״מ באדם מן האיך ובאש מן העצם אבל הוא באש קרוב מן העצם ולכן עמד בגדר מעמד ההבדל והוא באדם ובזולתו רחוקה מן העצם. וזהו אשר ספרנוהו מאלסכנדר הוא אשר ספר ממנו תמסטיוס ומצאנו מאמר אלסכנדר בפירוש זה המאמר על צד הענין אשר אמרנו שהיסודות אמנם יתהפכו באיכיותם לא בצורתם ושמחנו בזה עכ״ל: והחכם ר׳ משה הנרבוני אמר בפירושו לחי בן יקטן חלק ג׳ ז״ל וצורות היסודות הם אשר אלה האיכיות נמשכים מהם והצורות העצמיות לא יקבלו הפחות והיתר ואמר בחלק ד׳ ממנו ודע כי הכבדות והקלות אינם בשלוח צורות היסודות אבל הם הבדלים עצמיים נמשכים לצורה עכ״ל: וכן דעתו בכל ספריו נמשך לדעת ב״ר כמנהגו כי הוא בכל הענינים מסכים עמו: ואחרי שזכרתי הדעות אשר נמצא לקדמונים בזה הענין ראוי שאביא מה שיראה סותר לדעת דעת מהם וזה כפי הנמצא בדבריהם וכפי מה שיעלה על לבי ובראשונה יראה שלדעת הראשון יתחייבו בטולים ארבעה: האחד שאם היו האיכיות ד׳ הם הצורות היה במאמר העצם הפך וזה נמנע א״כ הקודם הוא בטל אמנם החיוב הוא מבואר למה שהצורה יקרא עצם וראשונה מהחומר ושאין במאמר העצם הפך התבאר בספר המאמרות: השני אם היו האיכיות צורות היסודות היה במאמר העצם פחות ויתר והנמשך שקר א״כ הקודם אליו הוא שקר אמנם החיוב מבואר כי ביסודו׳ יהיה החום בפחות ויתר באש ובאויר והקור במים ובארץ וכן שאר האיכיות ואמנם שאין במאמר העצם פחות ויתר התבאר בספר המאמרות: הג׳ שאלו היתה צורת המים הקרירות היתה צורתם מתבטלת בחמימותם והיו המים עולים למעלה למקום החם כיון שבהתחממותם נפסדה צורתם שהוא הקרירות ולא נשארה אמתת המים וזה שקר א״כ המוקדם הוא שקר. הד׳ האיכיות האלה הם מקרים במורכבים ומה שהוא מקרה במורכב א״א שיהיה עצמי בפשוט א״כ האיכיות אינם צורות היסודות: ואמנם שהאיכיות הם מקרים במורכבים הנה הוא דעת ב״ר ואבוחמד ושהמקרה אינו עצם הפשוט הוא מבואר בעצמו: ואמנם לדעת הב׳ יתחייבו ג״כ ד׳ בטולים: האחד כי הצורה היא אשר יסודרו ממנה בעצם פעולות הדבר והנה הקלות לא יסודר ממנו פעל לאש כי אם במקרה א״כ אין הקלות והכבדות צורות היסודות. ואמנם שמהקלות לא ימשך פעל כי אם במקרה מבואר כי לא תהיה להם התנועה למעלה כי אם בהיותו בזולת מקומו שאז יתנועע אליו בקלותו ווהו במקרה כי המנוחה היא לגשם הטבעי בעצם בהיותו במקומו כמו שהתבאר בספר השמע ולזה לא תהיה להם תנועה במקומם עם היות להם שם צורתם: הביטול הב׳ שהצורה אין ראוי שתהיה בהקש אבל יהיה בדבר בעל הצורה ואולם הקלות הוא נאמר בהקש כי קצת היסודות הם קלים במקום אחד וכבדים במקום אחר והאש כל מה שקרב למרכז הוא יותר קל ואין לו קלות במקומו כמו שזכר הפלוסוף וזה ממה שיראה שאין הכבדות והקלות צורות: הביטול הג׳ מה שזכר אבוחמד במקום הנזכר והוא שאלו היתה צורת האויר עד״מ הקלות הנה כשיונח האויר תחת המים כנאד הנפוח הנה יתחייב שכיון שאין לו שם קלות שלא יהיה אויר וכן הארץ והמים כשיונחו באויר בהכרח נאמר א״כ שאינה מארץ ומים כיון שאין להם שם כבדות כי מן הנמנע שתהיה הצורה נפסדת או תהיה בכח והדבר בעל הצורה ימצא בפעל: הביטול הד׳ כי אם היה הקלות צורת האש יהיה בלתי איפשר שתהיה צורה ג״כ לאויר כי א״א שימצא צורה אחת בשני דברים מתחלפים במהותם וכן אם היה הכבדות צורת הארץ לא היה ג״כ הכבדות צורת המים: וזה הביטול עצמו יתחייב אם היו החום והקור והלחות והיובש צורות עצמיות כפי הדעת הראשון שזכרתי: ואמנם לדעת הג׳ עם היותו המוסכם מכל אחרוני החכמים שהוא האמת הנה אחרי העיון יתחייבו לו ג״כ ארבעה בטולים אחרים: האחד שאם היתה לכל יסוד מהיסודות צורה אחרת זולת האיכיות הנה יחוייב שיסודר ממנה פעל מה או יהיה הטבע כבר עשה הדבר לבטלה אבל הטבע לא יעשה דבר לבטלה ומזאת הצורה לא יסודר פעל כלל א״כ אין לאלה היסודות צורה אחרת כי אם האיכיות: ואמנם שלא יסודר פעל מה מהצורה הזאת יראה מאשר השקיטה במקום הטבעי וההחזרה אליו כשיפרד ממנו הנה זה לקלות הדבר או כבדותו כי לקלות האש יתנועע למעלה ושם ינוח וגם הקלות והכבדות לא ימשכו מצורה נעלמת כי אם מהחום והקור וכמו שאבוחמד זכר זה מקרא ראשון ממאמר הטבעיות הנזכר ז״ל אמנם הקלות הוא מהחום והכבדות הוא מהקור וכל אשר יהיה היובש נוסף עם אחד מן החמימות והקרירות נתוסף הקלות או הכבדות וכו׳. הנה ביאר שההטאה הזאת ימשך בעצם מהחום והקור לא מצורה טבעית אחרת: ואמנם איכות וכמות היסודות לא ימשכו מהצורה עצמית כי הכמות ימשך אחר החום והקור וכמו שזכר הפילוסוף והביאו אבוחמד עצמו במקרא הרביעי אמר שכאשר יהיו המים על האש יגדל שיעורם וכאשר ישיגם הקור יקטן שיעורם וכאשר ישיגם השמש אשר הוא בין קצוות חום האש והקור המקפיא ישים המים בשיעור ראוי אמצעי וכו׳. הנה ביאר שכמות היסודות הוא מפני החום והקור לא מפני צורות אחרות אבל כבר התבאר במקום אחר שאם יקטן או יגדל שיעור המים הרמוזים בלי סדר לא ישארו בגדר המים אבל יתהפכו ליסוד אחר וכמו שזכרו הפילוסוף בראשון מספר השמע על צורת המתדמי החלקים ואמנם איכות היסודות לא ימשך מצורה אחרת למי שיסבור שצורת היסוד הוא האיכות עצמו וג״כ החום אשר במים יחייב לפעול בו וכשיסור המכריח ישוב לאיתנו הנה כל זה ממה שיורה שפעל היסודות הוא באיכיותיהם לא בצורה אחרת עצמית ואם אנחנו נעמוד על מציאות הצורה מפאת פעולתה והיה אין בכאן פעל מיוחד לצורה ההיא א״כ אין בכאן צורה אחרת אם לא שנאמר שנמצאת הצורה ההיא לבטלה והוא בלתי איפשר. והוא הביטול הראשון ואמנם הארכתי בו להשיב על מה שכתב אבוחמד ומה שחשב שהיה פעל הצורה עצמית ביסודות כמו שזכר: הביטול השני שאם היו ליסודות צורות אחרות זולת האיכיות לא ימצא להם אם כן הפעל הנמשך מאיכותם במה שהם יסודות אבל מדבר משותף להם וזולתם יותר פשוט ויותר קודם מהם כמו שההרגש אינו לאדם במה הוא אדם כי אם מדבר יותר כולל ופשוט מהאנושית אשר ישתתפו בו האדם וזולתו מהבעלי חיים ובהיות הענין כן הנה יחוייב שימצא דבר בעל איכיות יותר קודם ופשוט מן היסודות וזה שקר שאם כן לא היו היסודו׳ יסודות והתחלות ראשונות להויה וגם יתחייב שיהיו בדברים ההם בעלי האיכיות צורה אחרת לסבות שיחוייב כן כיסודות וילך הענין א״כ ללא תכלית ואם לא היה להם צורה היו היסודות הארבעה מורכבי׳ מהם ולא יהיו אם כן התחלות ראשונות כמו שזכרתי וכל זה שקר: הביטול הג׳ שאם היה ליסודות צורה אחרת הנה לא תמצא להם במה שהם יסודות כי היסודות התבאר שהם יסודות באותם האיכיות וכיון שהפשוטים הם בעבור המורכבים והאחרון בהויה הוא הקודם בטבע אם כן אין ליסודות צורה אחרת כי אם היה להם צורה אחרת תהיה במה שהם יסודות כי זהו המיוחד שבעניניהם וזה שקר אם כן הקודם אליו הוא שקר: הביטול הרביעי כי אם היו צורות היסודות בלתי האיכיות הנה לא יוכל אדם להגיד איזו צורה היה ואיזה פעל ימשך ממנה וזה שקר שיהיה הצורה בלתי מושגת עם הראות כל פעולותיה וגם כי היה הצורה דבר אחר מה יהיה ענין מאמר ארסטו שצורות היסודות ישארו במזג והנה אנו לא נשיג במורכב כי אם האיכיות והצורה הגשמית ויתר הצורות הבאות אחריה לא שיהיה שם צורה אחרת שאם היה שם היינו משיגים אותה באמצעות פעולותיה ומה יהיה ג״כ מאמר ארסטו שצורות היסודות העצמיות נשארות בנמזג אם בפעל ואם בממוצע בין הכח והפעל ואם היו בפעל איך לא נרגיש בהם ולא יפעלו פעולת יורו על מציאותם ואם היו במצוע בין הכח והפעל יהיה מכת הנמנע שאיכיות הדבר ומקריו ישארו במזג בפעל ולא ישארו הצורות העצמיות ואם בתחלה היו ביסודות בפעל ובנמשך לא יהיו באותו מציאות תהיה אם כן ההמזגה בהכרח הפסד לא מזג וכל זה ממה שמראה שהוא מן הנמנע שיהיה הצורה היסודית דבר זולת האיכיות האלה: ואחרי זכרון דעות הקודמים בדרוש הזה וזכרתי פני הסותר שהמחשבה יגזור לאחד מהדעות האלה הנה ראוי שנעיין עתה ונבחין הצודק מהבלתי צודק מהדעות והבטולים שזכרתי: ואומר שהדעת הראשון הוא לדעתי אמתת הדרוש הזה ושהאיכיות הארבעה הראשונים המה צורות היסודות ועצמיותיהם. ואמנם הטענה הראשונה שעשיתי לבטל הדעת הראשון הזה מאשר לא ימצא במאמר העצם הפך אינה צודקת על כל פנים לפי שהיא לקוחה מספר המאמרות אשר נפלו בו הדברים על צד הפרסו׳ והפרסו׳ הוא צודק על הרוב לא תמיד וזה יתאמת בדברים המורכבים כמו שהמשיל שם כי אין האריה הפך העקרב עם היות אחד מהם חם והאחר קר כי ההפכיות הזה הוא במזגם לא בעצמיהם ובצורתם המיוחדות לא היו הפכים אבל נאמר שמזגיהם הפכיים. ולזה לא יהיו מקומותיהם הפכיים כי המקום ימשך אחר הצורה ועומד במדרגתה אבל הפשוטים איננו קשה שיהיו הפכיים כאש למים ולזה היו להם מקומות הפכיים. וזה מבואר בעצמו וכבר נטה למה שזכרתי אלסכנדר כפי מה שזכרתי בדברי ב״ר בשמע ע״ה והנה לפני׳ אחר זה אזכור שם מה שהשיב עליו ב״ר לא תפשו דבר: ואמנם הטענה השנית שזכרתי מאשר לא ימצא במאמר העצם פחות ויתר ג״כ הותרה כפי מה שזכרתי למעלה כי שם נאמר זה על צד הפרסום ולא יצדק תמיד וזה כי עם היות שהעצמים ינשאו על נושאיהם בהסכמה בשם ובגדר בלי תוספת וחסרון איננו נמנע מפני זה שאותו העצם ימצא בנושאיו בחוזק ובחולשה כי הנה הצורה החיונית שהיא הרגש ותנועה עם שהיא נאמרת בשם וגדר על כל חי לא ימשך מזה שלא יהיה האריה יותר מרגיש ומתנועע בקלות ומהרה מנמלה אחת והאדם עצמו פעמים ימצא בו ההרגש בחוזק ופעמים יחלש בו. ולזה מה שזכר הפלוסוף בספר הנפש שאין חיות האדם כחיות בעלי חיים אחר בלתי מדבר הנה התבאר שאין במאמר העצם פחות ויתר בשם ובגדר ר״ל לשיקרא הנושא חי ויגדר בו אבל כבר יהיה העצם ההוא בחוזק ובחולשה וכן יהיה ענין החום והקור באש ובאויר ובארץ ובמים שעם היות שיצדק על שניהם שם הקור ושם החום וגדרם לא יתחייב מזה שלא יהיה האש יותר חזק החום מהאויר והארץ חזקה הקור מהמים וזה מבואר בעצמו: ואמנם הטענה השלישית מהחום המקרי שימצא למים עם היותם בצורת מים איננה ג״כ נותנת האמת על כל פנים כי ההבדלים לא יחייבו להמצא בפעל תמיד עם נושאם אבל בכח כי הצומח אע״פ שבעבור מכריח מה לא יצמח כלל לא נאמר מפני זה שנתבטלה צורתו כיון שהוא מפאת ההכרח ולא בטבעו וכן הוא הענין במים כי עם היות צורתם הקור לא יתחייב שיהיו קרים בפעל תמיד אבל שיהיה להם כח על הקור כשלא ימנעהו מונע ודומה לזה אמר ב״ר ברביעי מספר השמים והעולם על מה שאמר תמסתיוס שאין הכבדות והקלות בפעל בהיותם במקומם הטבעי ואמר שהוא לא הבין טבע ההבדל כי אינו מחוייב שימצא על כל פנים בפעל כי אס בכח והוא מבואר בעצמו: ואמנם לטענה הרביעית אומר כי האומר שהאיכיות הם צורות עצמיות ליסודות הנה לא יודה שהם מקרי במורכב אבל יאמר שהם ענינים עצמיים בו ימצאו בהרכבה מצורות הפשוטים: וגם שנאמר שהחום והקור הפרטיים המוגבלים הם דברים מקרים במורכב לא ימנע שהחום והקור בהחלט הם צורות עצמיות בפשוטים כמו שאמר ב״ר עצמו שהצורה הגשמית הם המרחקים הג׳ הבלתי מוגבלים עם היות שיודה שהמרחקים הג׳ ההמה הפרטיים ומוגבלים בגשמים הם מקרים בהם וימנו ממאמר הכמה וכמו שביאר בקצורו לספר מה שאחר הטבע והביאו אבוחמד במאמר הראשון מהאלהיות: הנה התבאר שהטענות אשר זכרנו בסתירת הדעת הראשון אינם צודקות והמה מבוארי הביטול בעצמם: ואמנם הטענות שזכרתי בביטול הדעת השני והשלישי המה מחייבות וצודקות על כל פנים והתבאר אם כן ביטול שתי הדעות ההמה ושהדעת הראשון הוא האמת בעצמו: האמנם למה שהיה כמו שאמר הפלוסוף בראשון מספר השמים שטענות המנגד יהיו ספקות לדעת המנגד אליהם והיה שב״ר במה שזכרתי שכתב בפירושו הארוך בספר השמע העיר שני ספקות לדעת הראשון הנה ראוי שאומר בהיתר׳ והנה הספק הראשון הוא כי אם היו האיכיות הם צורות היסודות היו בהכרח עצם ומקרה יחד וזה בטל והחיוב ביאר ממה שבא בספר המאמרות שהחום והקור והלחות והיובש הם ממאמר האיכות ואם כן הם מקר׳ ושהם עצם התבאר אצל האומר שהם צורות. הספק השני ממה שנכתב בפרק הרביעי כלל שני מאמר חמישי מספר השמע שאין במאמר העצם תנועה לפי שאין בו הפך. אלה הם שתי הספקות שהעיר ב״ר על הדעת הראשו׳ הזה כמו שזכרנו מדבריו במה שקדם: ואני אשיב לספק הראשון שאינו בטל שיכנס דבר מה בשני מאמרות מצדדים מתחלפים כי הנה אברהם ויצחק הם ממאמר העצם במהותם וממאמר המצטרף בערך האביות והבניות המתהפך ביניהם עם היות אחד מהמאמרים עצם והאחד מקרה. והנה אם החום והקור היו ממאמר האיכות מצד עצמותם כקנין וענין ותמונ׳ ותאר היה הספק עצום בחיי אבל החום והקור אינם מאותו המאמר כי אם מפאת ההתפעלות אשר יתפעל האדם מהם ומזה הצד הם איכיות וזה לשונו שם ואמנם נאמר בכמו אלו איכיות התפעליות לא מפני שחודשו בדברים המתוארים בם מהתפעל אבל מפני שהם יחדשו במרגושיהם התפעלות עכ״ל: הנה ביאר שאינם מן המאמר הזה בעצמותם ולזה לא יכנסו בקנין וענין או בכח טבעי אבל יהיו מהאיכות מצד ההפעלות אשך יעשו ולזה היו מסוג ההתפעלות מאותו המאמר ומבואר הוא שההתפעלות הוא דבר קרה לצורות במקרה ולזה נכנסו במאמר האיכות לא מצד עצמותם ובזה אין קושי כלל ודומה לזה הוא מאמר ב״ר שזכרתי בצורה גשמית שאמר שהם המרחקים במה הם מרחקים לא בהיותם בשיעור כך כי מזה הצד הם ממאמ׳ הכמה עם היות שמצד עצמות׳ הם לדעתו ממאמר העצם והנה הענין לדעתו הוא יותר מסופק מהדרוש שאנחנו בו: ואמנם היתר הספק השני אינו ממה שיקשה כי ארסטו לא סמך דעתו בשאין בעצם תנוע׳ על אותה הטענה שזכר ב״ר ר״ל לפי שאין במאמר העצם הפך אבל היתה יסוד טענתו להיות המתנועע בכח וכמו שביארו ארסטו בשלמות בפרק הקודם אליו: האמנם למה שהיה כוונתו בפרק ההוא לבאר שאין בשאר המאמרות תנועה לקח הביאור כולל עם מאמר העצם כפי מה שאמר בו על צד הפרסום בספר המאמרות לא על שיסמך על זה בהקדמה צודקת. וכבר התעורר לזה ב״ר בפירושו הארוך במקום הזה ואמר שביאר זה ארסטו במאמר העצם בפרק הרביעי הזה על צד היותר טוב ובעבור ביאור שאר המאמרות לא שיהיה הכרחי אחרי מה שכבר ביאר בפ׳ הקודם: ואחרי התרת ספקות ב״ר ראוי שתדע שאין להם שיסמוכו על דברי ראש הפלוסופים כי אע״פ שלא דבר בביאור בדבר הזה כפי הנמצא מדבריו הנה מה שכבר אמר בספר השמים והעולם ובספר ההויה וההפסד מאשר הכובד והקלות הם צורות היסודות או קרובים להם יותר משאר המקרים וכו׳ יסכים עם מה שאמרתי כי הכובד והקלות הם בלי ספק מהמקרים הראשוני׳ שימשכו אחרי החום והקור אשר הם צורות היסודות ואמר ארסטו עוד בספר ההויה שצורות היסודות ישארו בנמזג אם בפעל ואם בממוצע בין הכח והפעל ירצה שהחום והקור שהם צורותם ישארו בנמזג אם בפעל מצד החום והקור הנמצא בו ואם שנאמר שלא ימצא בו בפעל כיון שאינם בו כאשר הם ביסודות ובחוזקם אבל כיון שימצא בם חום וקור נאמר כי לא ימצאו שם בפעל כיון שאינם בחזקם ואינם ג״כ בכח כיון שחמימות ימצא בם ולכן ראוי שנאמר שימצא בם במצוע בין הכח והפעל ולזה הסכים ג״כ דברי אבובכד ן׳ תפיל באמרו שהכובד והקלות אם שיהיו אמתת הנמצא ואם שיהיו דבר נוסף על הגשמות והנה אין ספק שזה הספק אשר הניחוהו מהיות הכובד והקלות צורות או נמשכים מהם לא יפול כי אם על דברים שיהיו מסוג אחד כאיכיות שהחום והקור והכבדות והקלות כלם נכנסים בסוג האיכות. ובכלל כל דברי אבובכד יובנו כפי האמת מסכים למה שאמרתי ולא כמו שפירש הנרבוני: אמנם ארחת ישמעאלים ב״ס ואבוחמד וב״ר ברחו מהדעת האמתי הזה מהבטולים שזכרתי ובאו לחשוב מחשבות שצורות היסודו׳ הם דברים אחרים נעלמים מאתנו וכבר התבאר שאינו כן: אף כי האמת יורה דרכו אם מפאת מקומות היסודות אשר הם כמו שאמר ארסטו הולכים מהלך הצורה והיה ההתחלפות אשר במקומות הוא כפי החום והקור ר״ל שהיותר חם הוא המתקרב אל המקיף והיותר קר הוא המתקרב אל האמצע ועוד כי הפועל האחרון בהוית הב״ח הוא החום היסוד כמו שהתבאר בספר ההויה ובמקומות אחרים וכל זה ממה שיורה שהחום והקור הם צורות היסודות. ואין לך שתאמר שאם היו האיכיות צורות עצמיות היה אם כן צורה אחת בשני יסודות מחולפים והוא הבטול הרביעי שזכרתי לדעת הרביעי: כי הנה עם היות שבכל יסוד ויסוד שתי איכיות הנה אין הצורה עצמית בו כי אם אחד מהם לבד והוא האיכות הנמצא בו בעצם וראשונה מאשר תמצא ביסוד אחר ואם כן החום צורת האש והלחות צורת האויר והקור הוא צורת המיס והיובש הוא צורת הארץ ושאר האיכיות אשר להם אינם צורות כי אם משיגים עצמיים ולכן היה שחום האויר אינו כחום האש ולחות המים אינו כלחות האויר וקור הארץ אינו כקור המים אבל חום האויר ולחות המים וקור הארץ אינם ממין חום האש ולחות האויר וקור המים כי עם היות שכלם יקראו איכיות בשלוח כפי האמת הם מחולפים בטבעם לפי שאלו הם צורות עצמיות והאיכיות השניים ההם הם משיגים לא צורות כמו שאמרתי: התבאר מזה שהאיכיות הארבעה הם צורות היסודות והוא אשר רציתי לבאר:
והתהלה לאל המהולל בתושבחות.
תם