א. הדסה לא נקראת המגילה מגילת הדסה ונקראת מגילת אסתר כי זהו הנס המופלא הפלא ופלא כי עם היות שהיה בהסתר פנים ממנו ואנחנו בגלות הטה חסדו להצילנו וגם להרוג שונאינו והוא פלא. יערות דבש ח"א דף ק"י וח"ב דף צ"ו. ועד"ה אסתר גימט' אדני במילוי בהסיר עשר כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל וכמ"ש במדבר קדמות מערכת אלף אות נ"ה.
ב. הדסה מה הדסה ריחה מתוק וטעמה מר כך אסתר מתוקה למרדכי ומרה להמן. אסתר רבתי. ואפשר דאסתר גלגול חוה והמן נתלבש בו הנחש ומרדכי גלגול יעקב אבינו ע"ה כמ"ש גורי האר"י ז"ל לכן אסתר חוה מרה להמן שהוא הנחש שהחטיאה ומתוקה למרדכי שיעקב גלגול אדה"ר:
ג. הכנסת אורחים היא מהמצות שאוכלים מפירותיהם בעוה"ז. ואמרו בתנחומא פ' תצא דשכר הכנסת אורחים הוא שיהיו לו בנים:
ד. הר ה' גימטריא רל"א דע כי התורה נארגת על רל"א שערים וב' פעמים רל"א גימטריא נתיב. ולכן נקראו ישראל. יש רל"א. יש כנגד י"ש עולמות לכל צדיק ירא שמים נשארו רל"א לכן כתיב מי יעלה בהר ה' גימטריא רל"א ואלו הם נתיב לא ידעו עיט נתיב עליון וז"ש מכתב אלהים הוא מכתב גי' נתיב ב"פ רל"א ס' קדמון כ"י רמזי תורה פ' תשא:
ה. הכפרים אפשר הכפרים גי' שנה שמכפר על כל השנה וראיתי בספר כ"י הנזכר שכתב אמרו רז"ל אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי ביום הכפורים שמחל להם עון העגל ביום הכפורים ולכן לאל גומר עלי ר"ת עגל שמחל להם וס"ת לאל גומר עלי גימט' רם כי מ' יום שעמד משה בתפלה הם ר"ם שעו"ת ובימים אלו הוא ית' יושב על כסא רם ונשא עכ"ל ומ"ש הם ר"ם שעות לא הבנתי כי הם תתק"ס שעות ואולי שרמז תתק"ס עם יו"ם גימט' ר"ם שעו"ת שהוא גימט' אל"ף י"ו ועדיין צריך ישוב:
אחרי כתבי מצאתי בס' רבינו אפרים ז"ל על התורה בלקוטי גאוני קמאי דאשכנז דשם כתב גימט' זו שכתבתי בעניותי כי הכפרים גימט' שנה בפ' לך לך וז"ל בעצם היום הזה נמול עם ד' תיבות והכול' בגימט' יום הכפרים ובכל שנה נראה דם מילתו לפני הקב"ה כדם קרבנות ומכפר על עונותיהם של ישראל של כל ימות השנה לכן מויהי אברם בן תשעים ותשע בפ' מילה שנ"ה תיבות כמנין הכפרים שמכפר על כל ימות השנה עכ"ל ועיין בפרקי ר' אליעזר פ' כ"ט:
ו. השכמה כתבו הקדמונים דה' ימים יזדרז האדם לקום בהשכמה יותר משאר ימים והם יום שבועות ויום ט"ב ויום ר"ה ויום הושענא רבה ויום פורים ונתנו סי' וישכם אברהם בבוקר אברהם ר"ת איכה ב' רמז על שבועות שבו נתנה התורה שהתחיל' ב' בראשית ראש השנה הושענא רבה מגילה:
ז. הודאה אמרו רז"ל כי המודה לה' על נס שנעשה לו הקב"ה מצילו מצרה אחרת וזה פי' הכתוב כי חמת אדם תודך דכאשר הציל האדם מחימה צרה שבאה לו והוא מודה אליו יתברך וזהו תודך אז שארית חימות תחגור תעכב מלשון חגירת הצפורן שינצלו מצרות אחרות:
ח. הרהורים הרהורי עבירה קשים מעבירה כך אמרו רז"ל ואפשר שהטעם שהוא פוגם במחשבה והוא מקום עליון ועוד שהוא חלק הקב"ה לבדו כי ג' שותפין באדם אב ואם והקב"ה כביכול והבשר והעצמות והגידים וכל דבר גשמי מאב ואם והראיה והשכל והדעת הוא מהקב"ה וא"כ החוטא במחשבה פוגם בחלק שנתן לו ה' ולכך קשים מהעבירה שעושה מעשה ופוגם בחלק אביו ואמו. אך בחסדו יתב' אינו מעניש על המחשבה אלא על המעשה ובזה פירשתי בעניותי ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ולא כמחשבתו וזהו חסד גדול דמה שפוגם בחלקו יתב' אינו מעניש:
ט. הרהורים שמעתי ממקובל זקן ז"ל שקבל דטוב לעסוק במס' מכו"ת שהוא גימט' הרהורים לבטל הרהורים רעים ואני בעניי שפר קדמי לכוין בשם קר"ע שט"ן ושוב מצאתי בס' שושן סודות כ"י דאמר בפירוש דלבטל הרהורים יזכיר שם קר"ע שט"ן וינצל ע"ש.
יוד. הושע הטעם שלא נענש במ"ש העבירם באומה אחרת וישעיה נענש על שאמר בתוך עם טמא שפתים היינו שהושע לא הי"ל ממי ללמוד וישעיה הי"ל ללמוד מהושע ועיין קונטרס אהבת דוד דף א' ע"ג. ובמקום אחר כתבתי משם עטרת ראשי אבא מארי זלה"ה דהיה מפרש דהושע היה סובר ב"ח נדחים ונראה ונדחה אינו חוזר ונראה ולכך אמר העבירם באומה אחרת. ואני בעניי כתבתי דאפשר דסבר כר' יהודה דאין נקראים בנים אלא כשעושים רצונו ע"ש באורך:
יא. הכסף נתון לך כתב בספר יערות דבש ח"ב דף פ"ח ע"ג במאמרם ז"ל אתי מלא קמצא דידכו ודחי עשר אלפים ככר כסף דידי ויש להבין מה ענין קומץ קרבן לה' לעשרה אלפים שהם לאחשורוש ועוד משז"ל שהקדים השקלים וכו' אבל הענין שא"ל הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך שהעם והכסף תעשה הטוב בעיניך והטוב שבכסף לחלקם לעניים וכן עשה המן וחשב שהוא יותר מקרבנות ובזה א"ש אתי מלא קמצא וכו' וכן שהקדים השקלים וכו' והשיב לו מרדכי כי הוא עבדו ועבד שקנה נכסים וכו' זהו תורף דבריו והוא חידוש ואין נראה כן מהכתובים ומרז"ל ועמ"ש אני הדל בקונטרס אהבת דוד דרוש א' ע"ז בס"ד:
יב. היתר עמונית ומואבית הענין הוא כי כבר ידעת כי הזכר בא מצד הנקבה והנקבה מצד הזכר בסוד אשה מזרעת תחלה וכו' א"כ בנדון דידן הנקבות יצאו מצד הזכר והזכרים מצד הנקבה ולהיות כי לוט שהוא הזכר לא היה במזיד באותה השכיבה ששכב עם בנותיו דהא כתיב ולא ידע בשכבה ובקומה נמצא כי כל מה שיצאו מהשלשלת הנקבות כלם הם מצד הטהרה שלא נתכוון לוט לשכיבה לכך הנקבות מותרות לבא בקהל אבל הנקבות שהם בנותיו שידעו בשכבן ובקומן לכן כל הזכרים נמשכין מהם ומצדם אסורים לבא בקהל לקוטים כ"י מגורי האר"י ז"ל ונראה דהכוונה דהגם דבענין עצמו לא נולדו כי אם עמון ומואב וכשהולידו הם וזרעם לא שייך זה מ"מ יען שהנקבות באות מצד האב ולוט לא ידע לזכר זה הנקבות מותרות:
אמנם אפשר לומר להפך דרז"ל אמרו בש"ס בנזיר והוריות דלוט נתכוון לעבירה ובנותיו נתכוונו למצוה ע"ש. ולכן לגלות צדקת בנותיו שנתכוונו למצוה שסברו שהיה כמבול ולא נשאר בעולם כי אם הן ואביהן כמ"ש באגדתא דבראשית כן כתבתי במקומות אחרים גם כן וא"צ כי מפורש בב"ר פ' נ"א ע"ש. וא"כ הם כיוונו להעמיד העולם לכן הנקבות מותרות להודיע כי רחמנא לבא בעי ותוקף מעלת הכוונה לש"ש מה היא אף שלא כיוין אל האמת. והזכרים אסורים להודיע רוע כוונתו של לוט שהיה מתאוה לדבר עבירה תמיד כדילפי רז"ל מקרא וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן דכלו לשם עבירה ואע"ג דבענין מיהא ובפרט בבכירה לא ידע מ"מ עונותיו ותאותו לאיסור גרמא ליה ומשו"ה הזכרים אסורים ודוק:
יג. השכמה אמרו רז"ל הבא להורגך השכם להורגו פירוש אם בא היצה"ר להורגך על ידי פתוי מעשים שאינם הגונים אין לך יותר כח שתהרגהו אלא בהשכמה וזהו השכם שצריך לעמוד בחצות לילה לעשות היחוד העליון של יעקב ולאה על ידי התורה וגם לבכות על העדר היחוד של ז"א ורחל בזמן הגלות ובזה המקטרג ימות אבל אם תשכב עד אור הבוקר הוא הורג אותך כי השינה א' מס' במיתה לקוטי גורי האר"י ז"ל כ"י ובזה א"ש מ"ש דוד המלך ע"ה ולבי חלל בקרבי שע"י קומו בחצות הרג ליצה"ר. וק"ו דוד המלך ע"ה שלא היה ישן ס' נשמי והוא חי וקיים:
יד. הר ה' מי יעלה בהר ה' וכו' טעם שנמשלה הדבקות בו יתברך ובתורתו לעליית הר היינו דכשם דלעלות בהר צריך שיהיה קל שלא יהיה מרובה בגדים. וגם שלא יאכל אכילה גסה וגם שלא ישא ממון הרבה כי כל אלו מעכבים עלות בהר. כן ההולך אחר ממון שמלות אכילה הן הנה מעכבות להדבק בו יתב' ולעלות לארץ החיים וסי' מש"א ר"ת ממון שמלות אכילה הרב עוללות אפרים ז"ל סי' נ"ה ע"ש באורך ויש לרמוז אשם הוא אם הולך אחר אכילה שמלות ממון יום ליום הולך ומרבה יותר וזה רמז אש"ם הוא. אשם אשם לה' שמרבה בהם ואשמה הנפש. ואפשר לרמוז דאם טבעו אכילה שמלות ממון יכוף יצרו שיהיה לה' אכילה בשבתות וי"ט לקיים מצותו יתב'. שמלות לכבוד שבת ויו"ט ממון לעשות צדקה ולקנות המצות בממון רב אז ינוח לו. וזהו הרמז אשם הוא אם טבעו אכילה שמלות ממון אשם זה חטא ומה יעשה אשם לה' שיהיו לכבוד ה' כמדובר:
טו. הנאה אז"ל פ"ק דברכות הרוצה ליהנות כאלישע יהנה ופי' הרב מהרש"א בח"א דלהיותו עובר אורח שרי ליהנות ועמ"ש בראש דוד פ' וירא בס"ד:
טז. הנהגה לפי מה שמתנהג אדם עם משרתיו ועם בני ביתו על פי מדותיו מתנהגים עמו בשמים. ועיין מ"ש אני בעוניי בקונטרס ברית עולם דף קכ"ט ע"א.
יז. הצלחה להצליח לפני שר ושלטון. קודם שיעמוד לפניו יאמר אמתלאי בת כרנבו טו"ב פעמים ויצליח. כ"כ בס' שרשי השמות כ"י. ומצאתי בשם הרמב"ן ז"ל שיאמר מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב ויכוין בו ירוץ גימט' שדי ר"ת שומר דרך ה' והוא ענין נשגב בו"מ. ובקונטרס שומר ישראל וקונטרס יוסף בסדר יש סגולות לשמירה:
יח. הבדלה מן הדין באה ההבדלה והגבול וכן מבדיל גימט' אלהים. וראה כי אותיות מנצפ"ך הם בסוד הגבורות ואין שמושם כי אם להגביל התיבות לקוטי הרמ"ז ז"ל כ"י:
יט. הגדה נגד ה' אחרונה והיא מכפרת ולכך קאים עלמא היא השכינה איהא שמיה רבא דאגדתא כי אין הקב"ה חפץ בקלוסו של רשע אך ע"י הגדה נתכפרו הרב עיר בנימין סוף סוטה ע"ש באורך:
כ. הנה אמרו בזוהר הקדוש ח"ג דף רנ"ב דקנ"ה סט"א וכשתהיה הגאולה יחתוך ק' וישאר הנ"ה וזהו גער חית קנה וכתיב הנה ה"א בחזק יבא ע"ש ויש לרמוז הנה קטן נתתיך ר"ת קנה דבגאולה קנה יהיה הנה ואז קטן בזוי עשו ויש לרמוז דלכך יוסף שטנו של עשו כי יוסף גי' קנ"ו אחד יותר על קנה שהוא חלק עשו סט"א:
כא. הנה רמז לס' רבוא כמ"ש רבינו בעה"ט על פ' הנה עם יצא ממצרים. ובזה פירש מהר"ל אשכנזי הראשונות הנה באו וחדשות אני מגיד כמ"ש התוס' פ"ק דע"ז עמ"ש עתידה אשה שתלד בכל יום דאז יהיה אוצר נשמות חדש וזהו שאמר הראשונות הנה הנשמות ראשונות ס' רבוא כמנין הנה באו וחדשות אני מגיד אוצר נשמות חדשות וכו' עיין בספר תקון השלחן דפוס אמשטרדם בשנת תפ"ו:
כב. התראה בעשר מכות התרה בב' מכות ראשונות ובג' לא התרה דמי שלקה ושנה אין מתרין בו הגמי"י בסוף ה' חמץ. וצריך להבין דאחר כנים שהיא שלישית התרה בערוב ובדבר וכן התרה בברד ארבה ותיסגי ב' ראשונות ונראה כמ"ש בס' אורחות חיים דף פ"ג דצ"ך מכות הארץ עד"ש מכות מקריות בא"ח מכות האויר וא"כ בכל ג' שהם ממין א' התרה בב' ולא בג' וא"כ בדם צפרדע מכות הארץ התרה בכנים לא התרה אבל במכות מקריות שהוא ענין חדש וכן במכות האויר פנים חדשות התרה בשתים ראשונות מכל מין ועיין בפני דוד פ' וארא ובשמחת הרגל פי' ההגדה. וש"ר שכ"כ בס' פענח רזא באורך:
כג. הוגה את ה' באותיותיו כתוב בס' לקוטי התורה הנדפס דלומר אותיות ה' כזה יו"ד אי ה"א אי וא"ו אי ה"א מותר דכיון דמפסיק בין האותיות שרי ע"ש פ' שמות ועמ"ש לקמן מערכת עין אות י"ב בענין זה ע"ש:
כד. התנאה לפניו במצות לשון רז"ל על פסוק זה אלי ואנוהו. והכונה דמאחר דמלא כל הארץ כבודו צריך לקיים המצוה בשלם שבפנים והכי דייק אומרם לפניו כלומר שהוא רואהו והמצוות שלוחי דרחמנא נינהו כמ"ש בתנחומא פ' ויגש דף נ"ב עמוד א' דפוס אמשטרדם וצריך לכבדם כמו שמכבד לשלוחי המלך ואמר התנאה לפניו כלומר שיהיה לו הנאה ושמחה במה שהוציא הוצאות לקיים מצות המלך ואפשר דרשו נמי באומרו התנאה לפניו במצות דאם מוסיף על שליש להדר המצוה יפרע לו הקב"ה בחייו כמו שפירש רש"י פ"ק דקמא דף ט' ע"ב וזה רמז התנאה דאע"ג דמצות לאו ליהנות ניתנו ושכר מצות בהאי עלמא ליכא אם הוא מהדר המצוה יותר משליש הנה שכרו בעולם הזה כאמור וזה דקדוק התנאה לפניו במצות התנאה דייקא שיוכל ליהנות בעוה"ז וירם קרן לעוה"ב על שכר המצוה עצמה.
כה. הנאה ממעשה נסים אין נהנים כמ"ש פ"ג דתעניות אך אם המין ישנו בעולם רק דנשתנה הטבע כגון מי שאמר לשמן וידליק יאמר לחומץ וידליק מותר כן כתב הרב ישרש יעקב זכרונו לברכה שם. ואם הוא פקוח נפש מותר והיינו טעמא שנהנו מהמן שהיה מעשה נסים אע"ג דלא היה המין בעולם ועוד כי ה' נתן אותו להם לאכלה וכמ"ש אני עני בנחל קדומים פ' בשלח ע"ש ועמ"ש בצוארי שלל בהפטרת וירא בס"ד.
כו הושע בן בארי ניצוץ ראובן וסי' בן בארי וכתיב וישב ראובן אל הבור וארז"ל אתה פתחת בתשובה תחלה חייך וכו' שובה ישראל הרמ"ע משם מהר"י סרוק זכרם לברכה:
כז. הרן נתעבר ביהושע כהן גדול דכתיב ביה הלא זה אוד מוצל מאש ונמרוד שרף להרן בכבשן האש ועתה בא ביהושע כהן גדול והוא תיקונו ורצה הקב"ה להצילו על שמת ונשרף אז על קדוש ה' לכן עתה הצילו בפעם הזאת הרמ"ע ז"ל משום מהר"י סרוק ז"ל:
כח. הגר שפחת שרי באה בשפחת ישי ועתה נתקנה כי בראשונה ותרא כי הרתה ותקל גבירתה בעיניה והיתה מבזה את שרה אמנו ע"ה ועתה לא רצתה לקבל דברי רבה ישי והגידה לגבירתה ויצא דוד וממנו משיח בן דוד הרמ"ע משם מהר"י סרוק ז"ל:
כט. הצלה גימט' ה' הויות שבא השפע ממקום עליון ומבטל קטרוג הפ' כי הצלה עם הכולל גי' ס"מ לבטלו:
ל. המנונא פ"ק דקדושין (דף כ"ה ע"א) בעי מרב המנונא ולא הוה בידיה וא"ל לאו המנונא את אלא קרנונא ועיין מה שפירשו רז"ל והתוס' ואפשר לרמוז במ"ש הרב כלי יקר פ' בראשית דהצדיקים נמשלו לדגים. והנה בהיותו צדיק גמור נקרא אדם ויהיה נשפע משם מ"ה גימט' אדם ואם הוא צדיק שאינו גמור יש לסט"א קצת אחיזה בו וידוע דאמרו בזוהר דאותיות ק"ר אתחזיאו על סטרא בישא ונטלי לאות ש' בהדייהו למהוי שקר כמ"ש בהקדמת הזוהר דף ב' ע"ב ועיין בדף ר"ה ע"ב והשתא דרב המנונא אמר להו בעו מינאי מילתא ולבסוף לא ידע א"ל לאו המנונא את שאתה צדיק גמור ונשפע משם מ"ה ואז המנונא המ' אותיות מה. נונא דג שהוא משל לצדיק אלא צדיק שאינו גמור אתה ויש אחיזה לסט"א בך ואת קר נונא כי נונא רמז לצדיק אך אותיות קר מהסט"א אחזו ואת קר נונא ודו"ק: