מדרשי נבָלה
אשרת מורג
שאלו חכמות: מאי 'נבלה'? נבלה היא אונס:
אונס בידי זר, שנאמר 'כִּֽי־נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל לִשְׁכַּב אֶת־בַּֽת־יַעֲקֹב' (בראשית לד, ז).
אונס קבוצתי, שנאמר 'אַֽל־תַּעֲשׂוּ אֶת־הַנְּבָלָה הַזֹּֽאת' (שופטים יט, כג).
אונס במשפחה, שנאמר 'אַֽל־תַּעֲשֵׂה אֶת־הַנְּבָלָה הַזֹּֽאת' (שמואל ב' יג, יב).
'רְאֵה יְהֹוָה כִּֽי־צַר־לִי מֵעַי חֳמַרְמָרוּ נֶהְפַּךְ לִבִּי בְּקִרְבִּי כִּי מָרוֹ מָרִיתִי מִחוּץ שִׁכְּלָה־חֶרֶב בַּבַּיִת כַּמָּֽוֶת' (איכה א, כ)
מאי 'מִחוּץ'?
'ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ' (בראשית לד, א).
אמרו חכמים: 'ותצא', שיצאה מקושטת במלבוש לא ראוי ובשל כך באה על עונשה שנאמר 'ויקח אתה וישכב אתה ויענה' (שם, לד, ב). שאלו להם: האם אמרה 'לא'? האם צעקה? אלא 'כי בשדה מצאה; צעקה... ואין מושיע לה' (דברים כב, כז). מכאן למדו חכמים שאין החוץ בטוח לנערות. מוטב תלמדנה בנות ישראל כי 'כל כבודה בת מלך פנימה' (תהלים מה, יד).
ומאי 'בַּבַּיִת'?
מעשה באיש ופילגשו שהגיעו לגבעה. צבא המון רב על הבית שבו לנו וביקש להוציא אליו את האיש. מורא גדול נפל על האיש והאשה. אמרו חכמים: האיש קודם לאשה להחיותו. אמרה האשה: איך אהין לצאת, והרי נאמר 'ותצא דינה וגו'? 'ויחזק האיש בפילגשו ויצא אליהם החוץ וידעו אותה ויתעללו בה כל הלילה עד הבקר וישלחוה כעלות השחר' (שופטים יט, כה).
ביקשה אותה אשה להיכנס לתוך הבית ומצאה את הדלת נעולה.
'ויקם אדניה בבקר ויפתח דלתות הבית ויצא ללכת לדרכו והנה האשה פילגשו נפלת פתח הבית וידיה על הסף' (שם, יט, כז).
דבר אחר, 'בבית':
'ויאמר אמנון הוציאו כל איש מעלי ויצאו כל איש מעליו...ותגש אליו לאכל ויחזק בה ויאמר לה בואי שכבי עמי אחותי' (שמואל ב' יג, ט-יא). אמרה תמר: אחי, חטא הוא לה' שנאמר 'ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן' (ויקרא יח, ט). ולא שמע אליה. חשבה תמר בלבה, מעשה שמעתי על אשה אחת בגבעה שלא אמרה 'לא'. 'ותאמר לו אל אחי אל תענני!' (שמואל ב' יג, יב). לא הרפה אמנון ולא הבין פירוש 'אל'. 'ולא אבה לשמע בקולה ויחזק ממנה ויענה וישכב אתה' (שם, יג, יד).
אף על פי כן, ביקשה תמר להישאר בבית ולא לצאת אל החוץ. ולא שמע אליה 'ויאמר שלחו נא את זאת מעלי החוצה ונעל הדלת אחריה' (שם, יג, יז).
שיצאה מקושטת – בראשית רבה פ, א. כל כבודה – על פי ירושלמי, יומא פרק א, הלכה א. האיש קודם לאשה – תוספתא, הוריות ב, ו.