משכו וקחו לכם צאן, ואיתא במדרש משכו ידיכם מע״ז וקחו לכם צאן ומדייק בספה״ק אמרי אלימלך, וכי לא אמר להם מש״ר עד עתה שלא יעבדו ע״ז, וכן מביא מהפרישה שמדייק בקדשו על הא ששבת הזה נקרא שבת הגדול ולא שבת רבא כמו צומא רבא.
ואפשר כי איתא בגמרא ברכות ל״ג משל אדם וכו' גדול ויש לו דומה עליו ככלי קטן, קטן ואין לו דומה עליו ככלי גדול עכ״ל הגמ'. והנה ד׳ ית׳ קרוב לאיש הישראלי אף כשהאיש אינו ראוי לו, ומי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כד' אלוקינו בכל קראינו אליו, חוץ מן הפשוט מרמז גם שאף שאין זכות ח"ו לישראל שיהיה ד׳ קרוב לו ויושיעו מ״מ קרוב הוא ית׳ לו ומושיעו, וגם זהו מגדלות ישראל בחי׳ ואין לו דומה עליו כגדול, שאף שאין להם זכות מ״מ קרובים, נמצא שהקרבות, בחי׳ אין לו לישראל אז, והוא בחי׳ גדול.
והנה ר׳ מתיא ב״ח היה דורש עה״פ ואעבור עליך וכו' ראה הקב"ה בישראל שאין להם זכות שיגאלו ונתן להם דם פסח ודם מילה, נמצא שבשעה שנגאלו, כבר היה להם איזה זכות, היינו פסח ומילה, אבל בשבת הזה שקנו עתה הפסח ועוד לא מלו, שלא הי׳ להם זכות ומ״מ נתן להם הקב״ה מצוה זו אשר בעבורה יגאלו, זהו בחי' שבת הגדול, כי הוא בחי' אין לו, שהוא גדול.
והנה הפסוק אומר מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום, וצ״ל למה כתיב רק ומשפטים בל ידעום, ולא חקים ומשפטים ב״י, אבל להאיש נדמה כי מבין כל דבר שכל דק כמו שהוא ע״פ השכל, אבל באמת שכל האיש כרוך אחר עצם האיש, וכל אחד מבין כפי שהוא בעצם, ואפילו גזל ורציחה שחשבו תמיד אותם למצות שכליות בחי׳ משפטים, רואים עתה שישנן אומות שממציאות שכליות שצריכים לגזול מכל איש את הונו, וגם לרצוח נפשות, ולכן אומר הרמב״ם ז״ל בח״פ שחז״ל דייקו לומר לך אל תאמר א״א בבשר חזיר וכו׳, היינו במצוות שהם חוקים. ולא אמרו אל תאמר א״א לגזול ולרצוח וכו׳ כי מי שאומר כך נפשו גרועה היא עי״ש, היינו שנפש גרועה רוצה גם בגזל וכו, אף שהם ממצוות השכליות, וכל דרך איש ישר בעינו, כי רק מי שנפשו טובה, מבין שאסור לגזול וכו׳.
לכן כשהאיש ישראל מקרב א״ע יותר להקב״ה ולתורה אז גם את מצות החוקים מבין שכך צריך להיות, לא בשכל אנושי ובשביל טעמים אלו ואלו כי רק דברים שהם זרים ממנו מבינים רק מפני טעמים, והדברים שהם עצם האיש מבין ומשיג האיש אותם בפשטות כמו שמשיג את עצמו, וזה חקיו ומשפטיו לישראל שגם החקים משפטים להם מפני שהם קרובים בעצם לתורה לא עשה כן וכו' ומשפטים בל ידעום, שגם את החקים יבינו למשפטים לא עשה כן לכל גוי רק לישראל, לכן כשבאו ישראל לקיים מצוה הראשונה קרבן פסח. כי החודש הזה רק משה ואהרן קיימו אז והוא ית׳ התקרב אליהם אף שלא הי׳ להם זכות, רמז להם מש״ר משכו ידיכם מעבודה זרה, שלא תהא עבודת ד׳ התורה ומצוות זרה לכם רק עצם שלכם תהי'.