הנה כאשר נתבונן בדברי חז״ל נמצא שמידת הצניעות היא מידה גדולה מאד וזוכה עבור זה להוליד בנים ת״ח, כדאמרינן בגמרא (יומא דף מ״ז) תנו רבנן שבעה בנים היו לה וכולן שמשו בכהונה גדולה, אמרו לה חכמים מה עשית שזכית לכך אמרה להן מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי, ולהיפך מדת החציפות גורמת להוליד בנים עזי פנים ח״ו. ובעו״ה נתפרץ כהיום מדת הצניעות מאד וביותר בענין גילוי שער ראש האשה הנשואה שנעשה כהפקר לאיזה נשים שהולכות בפרהסיא לעיני הכל בשערותיהן המגולות, וגם על גילוי זרועותיהן אינן מקפידות, ומזה יוצאים עוד כמה קלקולים גדולים לכמה מאות ואלפים ברכות ושארי דברי קדושה שנאמרות בבתי ישראל בכל יום, ואי אפשר ליזהר שלא יהא נגד האשה, וכבר אחז״ל (ברכות כ״ד) דטפח באשה במקום שצריך להיות מכוסה הוא בכלל ערוה, וכן שער באשה ערוה ואסור לאמר שום דברי קדושה נגדה.
והנה ידוע שכל הברכות או שארי דברי־תורה בזמן שהם נאמרים כהוגן הם מביאים ברכה וקדושה לישראל, כמו שכתוב ׳בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך׳ וגם הם שמירה לישראל מכל צרה ופגע, כמו שכתוב ׳כי ה׳ אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך גו׳ והיה מחניך קדוש וגו׳, אבל בזמן שהם נאמרות נגד ערוה ח״ו כבר כתיב ׳ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך׳. נמצא כל עניינים כאלו גורמים לישראל להיות נתונים בהסתר פנים ח״ו, וגם איתא בזוה״ק פרשת נשא שדבר זה גורם לשרות סטרא אחרא בביתא וגורם מסכינותא לביתא. על כן נדב לבי בעז״ה לאסוף את כל מאמרי חז״ל השייכים לענין זה, ולהראות לפני הכל את גודל העוון והעונש שיש בזה, וגודל המעלה להאשה הצנועה בדרכיה, שעי״ז היא זוכה לבנים יראי השם וחשובים שבדור, אולי על ידי זה יראו ויקחו מוסר ויתוקן קצת הפרצה הגדולה הזאת, ובזכות זה נזכה לראות בבנין ירושלים גדריה ועניניה בב״א.
הנה מבואר בדברי חכמינו ז״ל גודל האיסור של האשה שיוצאה בשוק וראשה פרוע עד שאמרו ע״ז שהוא איסור מדאורייתא, ואפילו היתה מכוסה שערותיה במקצת אבל לא כדין (כגון שיש קלתה על ראשה וכדלקמן) ג״כ יש איסור ויכול לגרשה עבור זה בלי כתובה. ובעו״ה נעשה הדבר הזה כהפקר בעיני הרבה נשים ואנשים, וגם על גילוי זרועותיהן אינן מקפידות, לכן אמרתי להעתיק לפני כל מהגמרא ומהפוסקים את גודל האיסור שיש בזה, וגם כמה קלקולים אחרים שיוצאים ממילא עי״ז, אולי יראו ויקחו מוסר.