סוטה
פ"א
טז ב
29 ולא מתוך מתון – בכי"ר: מותי (ועי' ליברמן, על הירושלמי, הע' 1).
30 של אמה – בכ"י: שליימה, ותוקנה י ראשונה – א עי"א ( = אימה, בכי"ר).
טז ג
10 בגבה – בכ"י: בגבו, ותוקן עי"א: בגבה.
11–12 בגבה לאו כלום… ראיתי שערה אחת – נשמט ע"י שויון־סופות.
20–21 וכה כל סימן וסימן צריכה שני עדים – כנ"ל.
22 ראשונה ושניה – בכ"י: ושנייה ושלישית (ונמ' עי"א), ובכי"ר: ראשונה ושלישית.
23 וכה כל סימן – בכ"י: וכל סימן, ונגרדה ו, ותלוי "וכה". כי"ר: זכה. עדים (פ"ב) – בכ"י נו': גרש, ונמ' עי"א. בכי"ר נשתבש: גרבו!
41 בשפחה – בכ"י: בטומאה, ונמ' עי"א ותלוי: בשפחה, וכ"ה בכי"ר.
57–58 למה לא אילו… לאכול בתרומה – נשמט ע"י שויון־סופות.
טז ד
7 באשת אחיו – בכ"י: באשת איש, ונמ' עי"א "איש". ותלוי: אחיו, וכ"ה בכי"ר.
11 מותרת לביתה – בכ"י רק: מותרת, וכ"ה בכי"ר.
11–12 ר' יעקב בשם ר יוחנן… מותרת לביתה – נשמט ע"י שויון־סופות.
24 בתר – נו' עי"א במקום חלק (כדי שתי תבות) שבשורה.
31–32 תאמר בזו שאין לה היתר לאחר איסורה – נשמט ע"י שויון־סופות.
יז א
9 את מוצא – בכ"י נו': צורה ממסי (ונמ' עי"א), כי"ר: אצדדה ממסיה. אנדרולמסיה – בכ"י: אנדרולמוסיה, כי"ר: אנדרולומוסיא.
10 באה – תלוי עי"א, ולי' גם כי"ר.
17 ברם הכא, וכן בכי"ר.
26 וחצי תומן, וכן בכי"ר.
31 דבר אחר… והחשבון מתמצה – נשמט ע"י שויון־סופות.
40 גם בעַבדיה – בכ"י היה כתוב: בעבירה, ותוקן עי"א: בַעֲבַדֵיהָ
42 והלה – ה ראשונה על גרד, כי"ר: והוא.
46 מן הבעל – בכ"י: לבעל (ונמ' עי"א) מן הבעל, כי"ר: אחר הבעל.
יז ב
30–33 את כנף מעילך… בנוב עיר הכהנים, ולי' גם כי"ר. ובפנים: וגו' גרׄׄשׄ ע֞ד, וכן כי"ר: וג' גרש = פאה פ"א טז ע"א.
40–41 והולכים לתומם קרואים – גם בכי"ר לי' "קרואים והולכים לתומם".
יז ג
9 כיון שמת אהרן – "כיון" תלוי עי"א. בקונ' אח' (שרידי 341): כשמת.
19 משל למלך – "משל" תלוי עי"א, ולי' גם בכי"ר ובקונ' אח' (שם).
25–29 ראובן עד נחלת בני גד… ברוך מרחיב גד וגו', ובפנים: גרשון. וכן לי' בכי"ר, ושם: גד. (א"כ גרשון = גר' = גד?).
פ"ב
יז ד
25 ושמחת אתה – בכ"י: ושמחת בחגך (ונמ') אתה.
27–28 עולת העוף… אלא דבר
28 שהוא מתירה לו בזה – "בזה" תלוי עי"א.
38 נראה מהודר – ר של "נראה" תלוי עי"ע. נראה – גם כי"ר.
40 המוציא שם רע – "שם" תלוי עי"א. "שם" לי' גם כי"ר. אמר ליה – גם בכ"י: אמ' ליה, ובכי"ר: אמ' ר' לא.
57 הוון בעי מימר – תלוי עי"א מעל "רבנן כולה רבנין", שנמחק.
58 ר' לעזר מאן דאמר אפי' במקידה רבנן כולה, ובפנים: רבנן דאמ' אפי' במקידה, ונמ' עי"א.
יח א
17 אל"ף בי"ת
18 מאל"ף – מ תלויה עי"א.
24–25 בירך. בורך. בוראך – בכ"י: בֵירְךָ. בוֹרְךָ. בוֹרְאֵךָ
55–56 תני רבי אלעזר בן שמוע… אינו כותב – נשמט ע"י שויון־תחלות, ונ"ב עי"ע.
56 ר' אלעזר בן שמעון – בכ"י: שמוע (ונמ' עי"א) ותלוי עי"ע: שמעון. שמוע – גם בכי"ר!
יח ב
3 הכהן – תלוי עי"א.
11–12 ואית תניי תני… ואין… באלה ובשבועה – נשמט ע"י שויון־סופות.
13 ניחא – בכ"י: שוה, ונמ' עי"א ותלוי: ניחא, וכן בכי"ר: ניחה.
19 לאמן ולאמן אין את למד – בכ"י: לאלה ולשבועה אין את למד, והוגה עי"א כבד"ו. כי"ר: לא ולא (= לא' ולא').
20, 29 איכפת – בכ"י: אפכה, והוגה: איכפת, כי"ר: איפכה, מהפכה.
42 בין מאיש אחד בין משני אנשים
54–55 אין תימ'… פעם שנייה – נשמט ע"י שויון־סופות.
פ"ג
יח ג
51 העומר להגשה והקרב' לרבות מנחת – נשמט ע"י שויון־סופות. בכי"ר: והקרבה, וצ"ל: והקרבת.
יח ד
15–16 מה מקיימין רבנן טעמא דרבי שמעון ובאו בה – נשמט ע"י שויון־סופות.
27 תני אין בהן… המי' נשפכין – כנ"ל.
28 משום קדושה – בכ"י: לשם (והוגה עי"א: משום) קדושה.
33 תני רבי חנין – תלוי עי"ע (?)
53–54 וטהורה היא… האשה – נשמט ע"י שויון־סופות. ואיתא בכי"ר ובקונ' אח' (שרידי 342).
61 ספרה ספיקה – כ"ה גם בכ"י, כי"ר: כיפרה ספיקה.
יט א
62–63 בין שהקטיר… ובין שלא קמץ – נשמט ע"י שויון־סופות. אבל גם כי"ר לי', ושם לי' גם "בשלא הקטיר", שבסמוך.
יט ב
11 בדשן שלמעלן – "שלמעלן" נ"ב עי"א.
19 ולא תאכל – בכ"י: לא תאכל, ונו' ל עי"א: ללא תאכל, והמסדר סידר: ולא, וכ"ה בכי"ר.
39 כהנת מותרת לצאת – "לצאת" נ"ב עי"א.
פ"ד
יט ג
27 אומרים – נשמט בסוף שורה, ושם: אומר' (=אומרת).
35–36 ומת ונפלה לפני היבם וקינא לה ולא הספיק לכנוס
39 שנאמר – תלוי עי"א, ולי' גם כי"ר.
40 להזריע – בכ"י: לׄוולדׄ (ונמ' גם עי"א) להזריע.
47 שלשה הן – בכ"י: גׄרׄשׄ (ונמ') שלשה הן. גרש – גם כי"ר (ועי' ליברמן, על הירושלמי, הע' 51).
50 אשר גבלו ראשונים, וכ"ה בכי"ר.
64 חנינא – בכ"י: חביבא, ונ"ב עי"ע: נ"ל חנינא.
יט ד
6 אשת כהן שותה – בכ"י: שזינתׄׄה, ונ"ב עי"ע: שותׄׄה.
11 שאונסין פוסלין – בכ"י נו': ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת, ונמ' עי"א שט"ס הוא מלקמן.
18 אתת – בכ"י נו': עבד, ונמ' עי"א.
23 בני ישראל – בכ"י: בית (ותוקן עי"א: בני) ישראל. כי"ר: ת"ל בני ישראל.
[31 בבתו – בב על הגרד עי"א. – מו"ר]
פ"ה
כ א
24–25 ובדקו אותה… גירש מהו
43 הא לעשותן דמע – בכ"י: רביעי, ונמ' עי"א ותלוי: דמע
50–51 הא לעשותו קודש אסור – הא – תלוי עי"ע, אסור – תלוי עי"א.
53 ר' יוסי בשם רבי הילא ואפילו כרבי עקיבא – נשמט ע"י שויון־סופות.
54–55 אף השני אינו פוסל את החולין מלעשותן תרומה – כנ"ל.
כ ב
8–9 אף המשקין ספיקן לטמא את אחרים טמא – כנ"ל.
21 אכפה לה – בכ"י: אכפלה, והוגה: אכפ': לה.
54 אלפיים אמה – בכ"י: אלף (!), ונמ' עי"א, ונ"ב: אלפיים.
כ ג
2 כמאן דמר – בכ"י נו': כר' ליעזר, ונמחק עי"א.
12 על ברכה – בכ"י: בִרְכָּה. ותינוק יונק משדי אמו – נשמט ע"י שויון־סופות.
21 לאמר לאמר (מעיקרא היה רק פ"א "לאמר", ונשמטה בדרך הפלוגרפיה עם "תלמוד לומר".)
22 כהדין – בכ"י: כהן, ונמ' עי"א ותלוי: כהדין. אשירה והן עונין אחריו – נשמט ע"י שויון־תחלות.
26 גאולת מרדכי – בכ"י: גאולת מצרים (ונמ' עי"א) מרדכי.
37 פרוש קיזיי – בכ"י: פְירוש
40 פרוש אהבה כאברהם (פ"ב) – בכ"י: יראה, ונמ' עי"א ותלוי: אהבה.
42 והפשיר עמו – בכ"י: והפסיד לא, ונמ' עי"א, ונ"ב: והפשיר עמו. והפסיד עמו – גם כי"ר (ועי' ליברמן הע' 76).
59 משל – תלוי עי"א, ולי' גם כי"ר.
פ"ו
כא א
2–4 רבי עקיבה לרבי טרפון… להפסידה מכתובתה
5 אמר לך ר' טרפון איכן מצינו עד אחד, ובפנים: ר' עקיבה אמ', ונמ' עי"א.
27–28 אמר נטמאת (ושם: נטמית) ואשה אמרה לא, ובשרידי 212: ניתני עד אומר ניטמאת ואשה אומרת לא ניטמאת.
47 יש כאן סתירה – נשמט ע"י שויון־סופות.
פ"ז
כא ב
46–47 לא מצינו שדיבר המקום – בכ"י: שלא דיבר הכת', והוגה עי"א כבד"ו.
50 כירכורים – נו' עי"א במקום חלק שבסוף שורה. ויאמר לא – בכ"י: לו (ונמ' גם עי"א), ונ"ב עי"ע: לׄׄא.
כא ג
2 בלשון הזה – בכ"י: במקום (ונמ' עי"א ותלוי: בלשון) הזה.
10 להון – בכ"י: להום, ותוקן עי"ע: להון.
[10 ארמית – "ארמ" על גרד עי"א, ונראה שהיה כתוב: אשורית? – מו"ר]
[11 לִשֹׁנוֹת נאין – נ"ב עי"ע. – מו"ר] לזמר – תלוי עי"א.
25–26 על דעתיה דרבי יהודה – בכ"י: על דעת ר' אלעזר, ונמ' "ר' אלעזר" עי"א, ונ"ב: דר' יהודה.
26 על דעתיה דר' אלעזר – בכ"י: על דעת ר' יהודה, ונמ' "ר' יהודה" עי"א, ונ"ב: דרבי אלעזר.
27 בא הכתוב – עי"ע (על גרד?).
32–33 מה אלוני מורה… וכרבי ישמעאל
41 אי איפשר –"אי" תלוי עי"ע.
42 למעלן. אמור מעתה – בכ"י: למטן, ונמ' עי"א ותלוי: למעלן.
כא ד
13 לבעלי מצות – בכ"י: לעושׄׄי מצות, ונ"ב עי"ע: לבעׄׄלי.
22 ובני רחל מיכן – "מיכן" תלוי עי"א, וא"צ.
38 ניחא – בכ"י נו' (אשגרה מלקמן): מאן דמר על אבני המזבח, ונמ" עי"א.
55–56 רבויים הן… לשונות, ונשמט ע"י שויון־סופות. גם כי"ר משובש (עי' ליברמן הע' 93),
ונראה שהנוסח העיקרי היה: על דעתיה דר' ישמעאל דו אמר לשונות כפולין הן שנים עשר היו שמונה באשכול ארבעה תאינים ורמונים ונושאי כלים. על דעתיה דרבי עקיבה דו אמר לשונות ריבויים הם עשרים וארבעה הן ששה עשר באשכול ושמונה בתאינים ורמונים ונושאי כלים (ועי' מ"ש מו"ר זצ"ל במבוא למדרשי הלכה, מבואות לספרות התנאים, עמ' 522).
63 ועולין כיפין על כיפין – "על כיפין" נ"ב עי"א.
כב א
12 שזרעו של דוד – בכ"י: שדוד, ונמ' ש עי"א, ונ"ב: שזרעו של.
34 קומי – כפול בכ"י, ונמ' פ"ב עי"א.
35 להבדיל – בכ"י: להכריז, ונמ' עי"א ותלוי: להבדיל.
פ"ח
כב ב
46 שלא לומר – "שלא" נ"ב עי"א. גם כי"ר לי'.
כב ג
20 לא היה מספיק
23 מלך בן מלך אינו טעון משיחה – נשמט ע"י שויון־סופות, ואיתא גם בשרידי 214.
36 על שם (פ"ב), ולי' גם בשרידי שם.
כב ד
7 שפתו העליונה – בכ"י נו': אׄמ' ר' פינחס להביא בין נסר לנסרׄ, ונמ' גם עי"א, שט"ס הוא מלקמן.
כג א 18–19 הראשונים אמרו הוא… אמרן הוא אמרן רבו, כנראה שלא היו גם לפני כי"ר. אבל בשרידי 216 איתא.
39 רשות (לי' שם, בכי"ר: מצוה) כגון אנן דאזלין עליהון מלחמת – נשמט ע"י שויון־סופות, ואיתא בשרידי 216.
פ"ט
כג ב מי"ז
38–49 רבי פינחס בן יאיר… אבינו שבשמים
כג ג
6 מצויין – תלוי עי"א. בכי"ר: מצויין, ובשרידי 217: כל…. ארבע עשרי שנה לא היו עורפים דכ' כי ימצא בשעה שהן מצויין וכל אות. ארבע עשרי שנה מצויים היו (ונשמט מן "שנה" עד "שנה" הן בכי"ר והן בכי"ל?).
23–30 מה טעמא דרבי יהודה… הרי כאן ז', ובשרידי 217–218 איתא.
45–46 תמן שדך בגלוי – "תמן" נ"ב עי"א.
50 דר' אלעז' – בכ"י: דרבנין, ונמ' עי"א ותלוי: דר' אלעזר.
53 ומאיין – א על גרד של נ. גם כי"ר: ומניין.
כג ד
1 ליתזו – בכ"י: ליתן, ונ"ב עי"ע: נ"ל: ליתוז, כי"ר: ליתיז. [הלכה ה' – בכ"י: ד', ומכאן ואילך מוגהים המספרים עי"א. – מו"ר]
3–4 לא עובד בה לדעת – "לדעת" תלוי עי"א, ואי' בקונ' אח' (שרידי 343).
כד א
7 אמר ר' ינאי – בכ"י: הל' ז' (ונמ' עי"א) א' ר' ינאי. אבל גם בכי"ר יש כאן "הלכה".
18 ועד אחד – בכ"י: ואיש אחד, ונ"ב עי"ע: ועד.
38–39 לכהונה… דתנינן תמן ובת כהן, ואי' גם בשרידי 222.
45 אמר הואיל ומעשר ראשון – "אמר" על גרד (של ﭏא?).
48 לפני המקום – בכ"י: המקׄוׄםׄ.
כד ב
2 חסידה – בכ"י: חסידׄׄה, אבל בגליון אין שום תקון. בשרידי 22: חסידא.
18 פסקו – בכ"י: בטלו, ונ"ב עי"ע: פסקו.
23 בת קול – בכ"י נוסף:
פירׄׄוש הוא זה תרגׄׄומא הבׄׄרה. הבׄׄרה בלשׄׄון מקׄׄרא בׄׄת. בׄׄת הברה הׄׄיא שלׄׄא הקׄׄול ממׄׄש היׄׄו שומׄׄעין אלׄׄא הבׄׄרת קוׄׄל
וכן בכי"ר: פי תרגימא הברת והברה כלש (= בסוף שורה) כל שמקרא (=בלש' מקרא) כתׄ בת הברה היא אלא שהקול ממש שומעין אלא הברת קול (ועי' ליברמן, הע' 128).
40 מגוררות – בכ"י: מגודלות (בראש שורה), ונמ' עי"א, ונ"ב (בסוף השורה שלפניה): מגוררות.
כד ג
37 המקום – בכ"י: המׄקׄוׄםׄ.