ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים והקשה בזוהר שנות הלשון גבי רבוי שנים כתוב לשון יחיד בל' שנה וגבי מיעוט שנים כתוב ל' רבים שבע שנים ותירץ מה שתירץ והנראה כי שמעתי מהמגיד זללה"ה שהיה אומר אין אשה אלא ליופי פי' כל העולמות בכלל לא נבראו כ"א שיקבל הקב"ה שעשועים ממדריגות תחתונים שנקרא אשה להיות בחי' מקבל הארה ממנו ית' ורז"ל נתעוררו ע"פ המה ישבו עם המלך במלאכתו במי נמלך הקב"ה בבריאות עולם בנשמותיהם של צדיקים שעלה ברצונו הקדום השעשועים שיקבל מהצדיקים וזאת הגורמת בריאות העולמות וצמצם אורות בהירים במדריגת הנמוכים והפחותים והמשכילים שנותנים דעתם ליקח לעצמם רמיזא דחכמתא הם הם המקיימים את העולם שנברא בשבילם ואבאר גמרא כשראה ר' עקיבא אשת טרנוסרופוס הרשע רק ובכה ושחק ולהבין הענין שלש אלה כי אנו רואים בנזדמן לאדם שרואה ומסתכל בפני אשה פתאום בלי מתכוין אזי רוקק וממאס בלבו בכדי שלא יבוא ח"ו לידי הרהור ושמעתי מהמגיד זללה"ה כשהיה מלמד בכפר אחד וישב שם בזוית אחת ובא אדון אחד עם פרוצה אחת יפת תואר בגילוי הלב עם מקום הדדין כמנהגם והסתכל פתאום בלתי מתכוין ועלה צער בלבו עד למאד ואזי התחיל למאוס ברע בזה האופן אשר תחלת בריאותה מזרע האב והאם ממאכלם המאוסים שמהם נמשך לה היופי האודם והלובן ומאין נמשך זרעם המאוסים ומגועלים כמו נחשים ורקות וכדומה שהמה מאוסים ביותר ומזה נמשך הזרע והבל היופי והנוי שלה להיות שנמשך מדבר מאוס מאד כזה עד שהתחיל להקאות בפניהם אז צוה האדון לגרש אותו החוצה והנה זה תכלית הרק ואפשר כמוהו הוא רק הנזכר ברבי עקיבא ובכה על שופרא דבלי בעפרא ג"כ לכאורה אינו מובן כלל למה לבכות על הגוים דבלי בעפרא הגם שחז"ל אמרו. שצפה ברה"ק שתתגייר והוא יקח אותה לו לאשה ע"ז צריך באמת הבנה אמנם יתפרש על פי דברינו כי רבי עקיבא ראה את היופי שלה שהוא בתכלית היופי עד מאוד והתחיל להתבונן בשכלו מאיזה מקום נמשך נוי ויופי כזה בעולם הלא היופי והנוי נמשך מהשכינה שהיא נקראת היפה בנשים והיא דמות דכל דמיונות נתחזיין בה ועיקר היופי והנוי הוא ממראה הגוונין שא"ל סוד ג' קוי חג"ת אבהן דעלמא המראים בחי' גוונים באמצעות התלבשות השכינה והנה אם מגיע תועלת מהתפשטות גוונין שיש הנאה מזה להבורא ית' בודאי טוב כי מעלה אותם לשורשם אכן באם שהוא רואה התפשטות אלו הגוונים במקום טמא בגוף עכור ועפר של גוים נמצא יש גוונין שנתפשטו ממקום גבוה ורמה למקום נמוך כזה בקליפיות ועפריות ועל כזה ודאי בכה ר"ע על האי שופרא שנמשך ממקום גבוה גוונים אש"ל שבמדות חג"ת עתה בלי בעפרא גוף טמא ועפריות בלתי תועלת צד הנאה לבורא עולם מיופי הנ"ל אמנם אח"כ צפה ברוח הקודש שעתידה להתגייר ויקח אותה לו לאשה ושמח לקראתה כי כבר זכרנו שבחי' גרים הם הניצוצים שנפלו בקליפות ומי שהוא חכם הכולל ויכול לבא על רמיזא דחכמתא מעלה אותה משם אל השורש ור"ע לרוב עוצם השגתו ובהירתו בדעתו למאוס ברע ולבחור בטוב באשת טורנוסרופס הרשע ולקח לעצמו רמיזא דחכמתא עד שבכה על האי שופרא דבלי בעפרא העלה את הניצוצין המלובשים בה מאיזה מקום נמשך נוי ויופי שלה וממילא הוכרחה להתגייר והיינו העלאות ניצוצין מקליפות. כלל העולה שכל מגמת ותשוקת נפשו של איש הישראלי בעבודתו ותורתו ומעשה המצות הכל עבור צורך גבוה לעשות נחת רוח ליוצרו ולתקן זי"ה אשר זה העיקר תכלית עבודת האדם בעוה"ז וכלליות התורה ומצות הכתובים בה כל עיקר אינו כי אם תיקון דז"מ כמ"ש הכתוב חצבה עמודיה שבעה שהתורה נתחלקה לשבעה עמודים וכמאמרם ויהי בנסוע ספר בפ"ע וע"י שבעה עמודים של תורתינו הקדושה יכול המשכיל לתקן אותם להעלותם לשורשם ולמקורם וכאשר כבר זכרנו מזה כ"פ. מול זה בא הרמז בתורה ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים הכוונה בתחלה קודם התלבשות היה חיי שרה במדות הראשונים ימי אדם הכמוסים בעצמותם ושם הוא אחדות פשוט כלליות א' ולכן אמר ל' יחיד גבי מאה שנה להורות יחידתם במקורם דלא מתפרשין ובשבעה נאמר לשון רבים שבע שנים להורות בזה כיון שחיי שרה דהיינו חיות השכינה שנקרא שרה הנשפע אליה מימי אדם נתלבש בזי"ה במקומה אזי נקרא בלשון רבים שנים רבים להיות עלמא דפרודא ואם נפשך לומר מה ראה על ככה לעשות כזה בא רש"י לפרש בת ק' כבת כ' לחטא ובת כ' כבת ז' ליופי ולכאורה אינו מובן אמנם יתבאר ע"ד האמור כלומר לכיון זה עשה הקב"ה ככה בעולמו השתלשלות והתלבשות המדרגות מה שהיה חלק אחדות גמור בכלליות מא"ב ואח"כ בכלליות לעשרים מורה היותר עדיין אחדים דלא מתפרשין וכל אלו המדריגות נתפשטו ונתבטלו מכח ז' היינו ז' ימי הבנין אשר שם הוא בחי' התחלקות מעורב טוב ברע ולמה עשה ככה הבורא ית' ליופי ע"ד שזכרנו אין אשה אלא ליופי בכדי שיקבל הבורא ב"ה מעם קרובו ישראל תוספת תענוג ושעשועים בהיות להם זה השכל למאוס ברע ולבחור בטוב ולהעלות הכל אל השורש אותן הנצוצים השוכנים במדריגות הנמוכים ולזה גמר רש"י בדבריו שני חיי שרה כולן שוין לטובה ירצה לרמז את האמור הגם שהם עתה בהתלבשות זי"ה שני חיי שרה לשון רבים עכ"ז כלן שוים לטוב בדעת המשכיל ואיש נלבב שכל עצמו ומגמתו להעלות התחלקות המדריגות לשורשם ומקומם הראשון לטוב העליון שוין הם אצלו באחדות גמור ודוק בזה ותבין:
בפסוק ויאמר ה' אלהי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדוני אברהם הנה אנכי נצב כו' והנערה טובת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתות כו' כל ענין הפרשה של אליעזר עבד אברהם וחז"ל נתעוררו יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום כו' נראה לרמז רמזים במקראי קודש אלו והכלל מי שנדב. אל אל רוחו ומוסר את לבו ונפשו לעבודת הבורא לבבו יבין ונפשו יודעת מאד איך שהתורה היא תמידית וישנה בכל אדם ובכל זמן ואפי' סיפורי מעשיות הכתובים בתורה מבראשית עד לעיני כל ישראל מורים לסודות נוראים ונפלאים הנה בודאי לא דברה תורה במתים ההולכים אחרי שרירות לבם ומעורבים בתענוגי עוה"ז אנשים אלו אינם יודעים בין ימינם לשמאלם ואפי' בעוסקיהם בספרים ולומדים סודות התורה ואני ערב בדבר שתועלתם בהם נכזבה לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו להשיג בהירות עומקי סודות התורה כי לא לאדם לבא לעומק השגתה ואמיתתה של התורה כ"א בהקדם לו תנאים אלו בהיות כל מגמת נפשו ותשוקתו בכל ענין מעבדו מהתורה ותפלה ומעשי המצות ואינו מרגיש מהנאות עצמו כלום וכל עצמו לעשות רצון קונו בתיקון עולמות עליונים וכאשר תעמוד על המעלה הזאת ליחד נפשך ורוחך לבורא ית' ויתעלה והשתדלותך להשיג מציאות התפשטות אורותיו הבהירים באמצעות מדרגותיו ורוב השגחתו על ברואיו כי הוא ברא ומנהיג ומשגיח בכל פרטי פרטיות ובהיות כן תשיג העזר והאומץ להבין ולהשכיל אמתיות התורה ועומק ענינה מעט מן המעט והכלל לערך התאמצו והכנתו להבין את התורה להורות לו את הדרך הנכונה לדעת איך לבנות קומת השכינה כמ"כ ממש נראה ונדמה אליו הקב"ה לכונן מחשבותיו לדעת רמזי' וסודות מסיפורי מעשיות הכתובים בתורה איך שבזה תלוים ועומדים עניני עבודתיהם של עם ישראל ויכולים לנהוג מעודם ועד חיים חיותם להשיג אותו יתברך בכל ענין עובדותיו ומדרגותיו אפי' הגשמיים ולהעלות משם איברי השכינה ובזה תולה תיקון בנין קומת השכינה כ"י בהיות לבבם זה להם לשום לבם ורוחם ונפשם בכל פרטי פעולתם להעלות משם ניצוצין קדישין מכל הנבראים שבעולם שנבראו עם אותיות התורה ויכול להעלות אותן האותיות המלובשים בהם על ידי עסק התורה לשמה ועתה פקח עיניך וראה והט אזנך ושמע אליעזר עבד אברהם בהולכו ליקח אשה ליצחק התפלל לפניו יתברך:
ועשה חסד עם אדני אברהם הכוונה ע"ד דאיתא בזוהר ע"פ תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת וכו' ותוכן הדברים כי נודע מספרים שהאבות הן מרכבה למדותיו הקדושים אברהם מרכבה למדת החסד יצחק למדת הפחד ויעקב למדת הת"ת אשר מדתו הוא אמת והם בכשרון עובדותיהם הטובים המשיכו אורותיו המאירים מרום המעלות להאיר במדריגות ומדות שאחיזתם בהם ואז יש התקשרות העולמות וזה ג"כ בחינת עבודתינו עתה בתורה ותפלה ומעשי המצות לגרום בהתעוררות התחתון המשכות האורות כסדר המדריגות כ"א לבחי' מדתו ולזה אנו מתפללין ומפילין תחנונינו לפניו ית' בכל יום תתן אמת ליעקב היינו שתאיר הארה עליונה האמת ליעקב מדות הת"ת מרכבה למדה הנז' יהיה הארה כסדר וחסד יאיר מרום המעלות עד אברהם להיות מרכבה למדה הנ"ל מול זה רמז אליעזר בהשפוך שיחו ועשה חסד עם אדני אברהם שתאיר אור בהיר מדות החסד לאדני אברהם להיות מרכבה הראוי להיות כסדר המדריגות והנה בשים המשכיל אל לבו להבין רמזי מקראי קודש אלו ימצא מרגוע לנפשו ורמז ואמר:
הנה אנכי נצב על עין המים ירצה כי בהלכו ליקח את רבקה ליצחק הבין והשיג אז שבזו העובדא תלויה נתינת התורה ע"י הולדת יעקב אבינו וכמאמרם ז"ל אורייתא תליתאה בירחא תליתאה לעם תליתאה לרמוז שהתורה ניתנה ע"י יעקב אבינו שלישי לאבהן דעלמא. ולזה רמז ואמר הנה אנכי היינו עשרת הדברות שפתח באנכי הנצב ועומד בעובדא של זווג הנולד במעין מים והיינו שע"י אמצעות מעין המים נזדווגה רבקה ליצחק ויתבאר אי"ה לבסוף:
או ירצה אנכי נצב על עין המים כי הנה נודע מהתיקונים דאית חמש גוונים דבהון חמש אור וביארנו במקום אחר ע"ש באורך. הצורך לענינינו פה כי נודע היות התורה רושם אלהות והעולם הוא רושם התורה ומי שיש בו מדעת קונו יכול להמציא בכל דבר בעול' אותיות התורה כאשר הקדמנו והכל תולה בעצם הכרתה והשגתם התלבשות גווני התורה הרשומה במדריגות התחתונים היותם רושם התורה ובזה תולה בנינה של קומת השכינה כ"י כמבואר ואלו המדרגות נקראים בחי' גוונין דבהון נהרין חמש אור של בהירות התורה המאירה בהון וזהו הנה אנכי כינוי לשם השכינה הנקרא אנכי נצב על עין המים עין משמעו לשון גוון ומים כנוי לתורתינו הקדושה הנקרא מים עש"ה הוי כל צמא לכו למים והכוונה השכינה כ"י מצבת ועומדת וממתנת על עין המים כפי גוון של תורה שבני ישראל משיגין אור בהירותה והתלבשותה באמצעות המדריגות שהם רשימו של התורה וכפי גוונין אלו כמ"כ בונין קומתה ולזה נצבת וממתנת עד עת בואו של צדיק אמיתי להכין אותה לסעדה לגרום לה יחודים וזוגים בעולמות העליונים מול זה בא הרמז:
והנערה טובת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ירצה הגם שאנו בני ישראל גורמים יחוד השכינה הנקרא טובת מראה ובכל דור ודור יש צדיקים אמיתים הבונים לה קומה עכ"ז מיום בריאת העולם לא היה עדיין יחוד השכינה בשלימות וזהו בתולה עודנה הוא כ"י בחי' בתולה ואיש לא ידעה שלא היה עדיין איש צדיק בארץ כזה לגרום יחוד האמיתי כ"א נמשך והולך מעט מעט עד לעתיד בעולם הבירור הגמור ויגרמו לה הצדיקים יחוד דלא פסיק לעלמין אבל עתה עדיין צריכין ליתן חיות מעט לבחי' חצונית בכדי להעלות משם איברי השכינה ע"י השוחד כנראה בכוונת שעיר יוה"כ ושעיר ר"ח כמבואר להמבין מדעתו והרמז בכתוב ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתות זה לדרש אשר דברתי רבקה כינוי לשם השכינה רמיזה עניני עבודת כ"י בפרטי עובדותיהם בתורה ותפלה גורמים השפעה ושפע וברכה העליונה לכלל המדריגות כולם וזהו ותכל להשקותו היינו משפע ברכה העליונה וגם לגמליך המורים חיצונים אשאב גם להם צריך ליתן חיות מעט עד אם כלו לשתות והיינו לעתיד לתשלומי הבירור ויקוים מקרא שכתוב בלע המות לנצח כיון שאין שם נ"ק מאברי השכינה איננו צריכין להשפיע לשם אפילו חיות מעט מן המעט והרמז במלת אשא"ב נוטריקון אמר שומר אתא בוקר כלומר עד עת בוקר היא זמן הגאולה המעורר משומר ישראל צריכין עם ישראל קרובו ליתן חיות מעט אפילו לבחי' הגמלים כמדובר מה כתיב:
ויקח האיש נזם זהב וכו' ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם ופירש"י בקע רמז לשקלי ישראל בקע לגולגלת ושני צמידים רמז לב' לוחות מצומדות עשרה זהב משקלם רמז לעשרת הדברות שבהן. ולכאורה צריך הבנה מאין לקח לדרוש ולרמוז בזה אמנם לפי האמור יראה שפיר כי באמת כל עצמו ועובדותיו של אליעזר עבד אברהם היה רק לכוון הנ"ל בהזדווגם יקרב לבא הולדת יעקב אבינו שעל ידו נתינת התורה כמדובר לעיל ולכוון האמור לקח העבד את הנזם ושני הצמידים לרמוז האמור ולהיות שדבר גדול כזה תולה בעין המים וזוג רבקה ליצחק לזה רץ לבן אח רבקה ורצה לבטל כל זאת כי לא יחפוץ הכסיל בתבונה ולא רצה בנתינת התורה מול זה בא הרמז בתורה:
ולרבקה אח ושמו לבן וכו' ויהי כראות את הנזם ואת הצמידים המרומזים לבקע לגלגלת ולב' לוחות התורה המצומדות ולי' הדברות שבהן הכל תלוי ע"י אחותו כלו' ע"י אחותו ולסיבת' העתידים לבא אח"כ נתינת התורה לישראל כי הכל תלוי בעין המים כמבואר אנכי נצב על עין המים והיטיב חרה לו ע"ז כי בודאי בנתינת התורה תולה סיבת בטולם של החיצונים וע"ד הזוהר שפירש ע"פ ויקח משה את אדניו ויתן וגו' כדין אתרפי האי סטרא כי כל עוד שיש תיקון קומה בסטרא דקדושה לעומתו בא בחי' רפיון לס"א ואל זה רץ לבן בראותו את הנזם ואת הצמידים רומזים לשני לוחות מצומדות באים להתגלות בזה העולם ע"י סיבת אחותו ונתן דעתו לבטל ולעשות פירוד בין הדבקים לבלתי יזדווגו יצחק ורבקה וכמו אז כן עתה יש לו לכל או"א מישראל בחי' לבן שלו העומד לנגדו לבטלו מבחי' עבודתו בעת גשתו אל עבודת בוראו לבנות קומת השכינה וירא לנפשו כי ממלא מוכרח להיות ביטול בקומת סט"א ולכן מתאמץ לבן הארמי הצופה לצדיק ומבקש להמיתו והאיש המשכיל צריך ליתן דעתו לזה כל ימי חיים חיותו בעוה"ז לעוז במעוז שכלו להתא' נגדו לבלתי נגרר אחריו ח"ו והנה מצד הסברא כמו שבעובדא הזאת תולה נתינתה של התורה ופרטי תיקון מצותיה התולה בז' עמודים של התורה ובהיות שאליעזר עבד אברהם לעוצם הכרתו הבין והשיג אז בעומדו על מעין המים מוכרח להיות שהבין והשיג ג"כ אז כל הגליות העתידין לבוא אחרי קבלת התורה ורפיון ידים מעסק התורה גורם חשכת הגלות וזהו שרומז הכתוב:
ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין ותאמר גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון ופרש"י כמה לינו' ובזוהר חדש איתא משמעו' ללין לשון תרעומות מטעם וילינו ע"ש לענינינו ורמז רמז לרבקה היש בית אביך מקום לנו ללין ירצה להתרעם על שיעבוד הגליות המר לזאת השיבה בחכמתה ואמרה גם תבן גם מספוא רב עמנו להורות בהיות ישראל מישרים ומתקנים עובדותיהם הטובים אזי יש להם יתרון וכפל שכר גמולם מרב הצפון ביתרון אור מחשכת האומות המציקים ומעיקים אותם מכל צידיהם והם עומדים כעמודא תקיפא לבלתי נטות מדרך המלך ימין ושמאל אזי גמול תשלומם כפול ומכופל ועל דרך שביארנו במקום אחר פירוש הכתוב כי לחמינו הם ירצה הם גורמים לחם ומזון הרוחני לישראל בעוה"ז אשר זאת תכלית ביאת הנשמ' לעה"ז שלא תאכל מנהמא דכסופא מול דברינו רמיזה רמזה לאליעזר ואמרה גם תבן גם מספוא רב עמנו לרמוז על בחינת מזונם הבאה להם לישראל בהיות לבבם זה להם לאהבה את ה' אלהיהם ומעלין את נצוצות קדושות מבחי' העומד נגדם וזהו ותבן ומספוא שהאומות גורמים וגם מקום ללין כלומ' כשפורצין ח"ו מעשיהם ואין עושין רצונו של מקום אזי מאריכין את שיעבוד הגליות המר ויש להם מקום להתרעם על הגליות וזהו גם מקום ללון ופרש"י כמה לינות במשמע שכבר עבר על ישראל בעו"ה כמה גליות ויש להם כמה תרעומות ובאמת היא מעשה עצמן כי הדבר תולה בתשובה ובכשרון פעולתם וזהו שרומז הכתוב:
ויקוד האיש וישתחו לה' וידוע רזא דהשתחואה בכל מקום הוא הורדת השפע מלמעלה למטה והיינו כיון שהבין והשיג כל זאת קבל על עצמו לכונן מחשבותיו הטהורים להתמיד בעבודת הבורא ולא לגרום ח"ו הורדת השפע לאומות העולם כ"א ויקוד וישתחו לה' דייקא לגרום הורדת השפע רק במדריגת הנוגעים אל עבודת ה' ורומז הכתוב:
ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב וגו' כלומר לעוצם הכרתו והשתדלו בהלכו לעשות זווג יצחק ורבקה גרם גם כן זיווגים בעולמות עליונים באתערותא דלתתא אתער לעילא בהעלאות ניצוצות קדושות והוציא יקר מזולל וזהו ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב וגו' מה כתיב:
ויאכלו וישתו הוא ואנשים אשר עמו וילינו ויקומו כו' ויאמר שלחוני יובן ע"ד שביארנו למעלה גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון ורמזנו שבכאן נרמז תועלת הנמשך להם לישראל מהעמים הנורמין להם לנשמות בעולם העליון וגם מקום ללון להתרעם על חשכת הגלות ע"ש וזה מרומז בכאן ויאכלו וישתו כמבואר וגם וילינו מתרעם על שעבוד הגליות כאשר פרצו מעשיהם הטובים ולזה ביקש והתחנן על העתיד להקל מעל ישראל שעבוד ועול הקשה ויאמר כלפי שכינה שלחוני לאדוני ירצה לפטור מחשכת שעבוד העממים:
ויאמר אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ימים או עשור אחר תלך ופירש"י ימים שנה כמו ימים תהיה גאולתו שכך נותנין לבתולה זמן י"ב חודש לפרנס עצמה בתכשיטים הכוונה כלפי דבוריו שאמר שלחוני לאדוני וכמדובר לזאת השיבו אחיה ואמה שבלתי אפשרי לכם לפטור ולצאת כ"א בתחלה מוטל עליכם לבנות מלא קומת השכינה להכין אותה ולסעדה בשלימות מראש ועד עקב ולזה רמזו תשב הנערה אתנו ימים או עשור היינו השכינה הנקרא נערה יתכן לכם שאתנו תיישבו אותה להכינה ולסעדה בקישוט מדותיה הי' הנה ימים קדמונים לזה רומז רש"י בצחות לשונו הקדוש ימים שנה כמו ימים תהיה גאולתו דייקא שבקישוט המדות ותיקונם תולה הגאולה שכך נותנים לבתולה היינו ישראל שנקראו בתולת ישראל זמן י"ב חודש בסוד שנים עשר בקר שהיה עומד עליהם לפרנס לעצמה בתכשיטיה בימי הגלות עד עת קץ הימין וזהו תשב אתנו ימים או עשור אחר גמר תיקון קומת השכינה עם תכשיטיה בשלימות תבא זמן הגאולה האמיתית וזהו אחר תלך ותשוב אל אדוניך ויאמר אליהם אל תאחרו אותי וה' הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדוני מגיד משנה השיב להם כלפי דבריהם ואמר ידעתי גם ידעתי שכן הוא ואדרבא אם תאחרו אותי רומז לאות השפעה הנקרא אות כידוע וה' הצליח דרכי בודאי לעשות כטוב וישר בעיניו וע"כ שלחוני ואלכה לאדוני ועתה ראו דבר גדול שרמזו:
ויאמרו נקרא לנערה ונשאלה את פיה ולהבין דאיתא בזוהר ע"פ ויקרא ה' לאור יום ופי' קרא וזמין לאפקא מהאי אור וגו' ע"ש לענינינו שהיא לשון הזמנה וזהו הרמז בכאן נקרא לנערה כלו' כן ענין בני ישראל והתנהגות עבודת הבורא מתחלה צריך להזמין לה ולבנות קומה. שלימה לעשות מבחינ' נער בחי' נערה באות ה' והחילוק יובן ממאמר הזוהר להמעיין שם במקומו ואח"כ כשהצדיקים מזמינים לה קומה בנויה ומתוקנת אזי ונשאלה את פיה מה שמצוה לעשות ועיין בדרוש שבועות ותבין כאן שביארנו פ"ה נעשה ונשמע ברישא עושי והדר לשמוע והיה אם עיני שכל לכם תבינו ואחר תשכילו רוב גופי תורה והדרכה לעבודת הבורא הנרמז בהני מילי מעלייתא בפרשת עבד אברהם שהענין נוקב והולך מעת בריאת האדם על הארץ עד ביאת משיחנו וכמעט כל ענייני עבודת האדם יחד עשיר ואביון כל אחד ואחד לפי קט שכלו יכול להמציא מרגוע לנפשו ליקח לעצמו בחי' התעוררות לעבודת גבוה והכל תלוי ועומד בדרך הזה שהלך העבד להביא את רבקה להזדווג ליצחק וברצון של לבן אח רבקה לבטל מכל וכל לבלתי יבואו בני ישראל למעלתם המפוארת בנתינת התורה וכדומה כמבואר לעיל וכבר רמזנו שענין של לבן אחי רבקה נמשך מאז ומקדם מעת שבא הנחש והטיל הזוהמא בחוה אשת אדה"ר אשר ידוע מספרים שבסיבה זאת תולה נדות בני ישראל רמיזא רמזה רבקה ליצחק והראה לו בתולים כאשר נתעוררו חז"ל ויאמרו לא נמצא לה בתולים אמר לה אולי העבד פגע בך אז הלכם להראות בתוליה במקום אשר נפלה מעל הגמל מבושת פניה בראותה אותו בדרך לקראתה וצריך להבין דבריהם וחידותם מאי רמזה בנפילתה מהגמל וגם האלשיך כתב ע"פ ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה ופירש לבל יהי לבו נוקפו אל בא אשה יפה עד מאוד ביד עבד איש בדרכים ע"כ סיפר לו את כל הדברים איך ענהו ה' בנסיונו וה' ענהו במענה פיו ופרטי הצלחת הדרך כלומר אם לא מרוב צדקו לא עבד קב"ה ניסא לשקרא ע"ש עניינו נמצא מצינו שיצחק ירא לנפשו במאוד פן ואולי היה ח"ו איזה בלבול הדעת לבטל גודל התועלת הנמשך בהליכת דרך העבד ובפרט כאשר לא מצא לה בתולים לזה בא הרמז בתורה:
ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפול מעל הגמל ירצה להורות סיבת נפילתה ואבידת בתוליה מאין באה כל זאת הכל נמשך מאז ומקדם מאותו שרכב על הגמל כמאמרם ז"ל שהנחש רכב על הגמל ובא על חוה והטיל בה זוהמא ומאז נוקב והולך ענין דם הנדה וזוהמת בנות ישראל ולכן לא מצא אצל רבקה בתולים ולא מצד עצמה ח"ו להיותה צדקניות מאמהות הקדושים כ"א אבדה בתוליה וסיבת נפילתה מאותו שרכב על הגמל לזה באה תורתינו הקדושה ומעידה לבל יהא לבו נוקפו על שלא מצא לה בתולים שמא פגע בה העבד ומכרזת ואומרת והנערה וכו' בתולה ואיש לא ידעה להורות האמור בדברינו אליעזר עבד אברהם שקראו הכתוב איש כמה שכתוב ויקד האיש וכמה פעמים נזכר בפרשה בלשון איש לא ידעה ח"ו כ"א אבדה בתוליה בנפילתה מהגמל כמדובר והשם ברחמיו יורינו לכת דרכי יושר לתקן הפגם במקום עליון אמן נצח סלה ועד: