מדרש רות או רות רבה, הוא פירוש אגדה על מגילת רות, ונחלק לשמונה פרשיות. הפרק האחרון כולל רק שני פסוקים ד׳ י״ח—י"ט וחסרים הפסוקים ט״ז וי״ז הקודמים. המדרש הוא קדום בזמן למדרשי שה״ש וקהלת וכתוב בלשון ובסגנון אגדות ארץ ישראל, ונתחבר שם, ולכן לא נמצאו בו אגדות תלמוד בבלי. כמו איכה רבתי – כן רות רבה יש לו "פתיחתא".
מדרש הנעלם על מדרש רות ע״פ הקבלה נמצא בזוהר חדש, ומתחיל ויהי בימי שפוט השופטים – רבנן פתרי קרא דכתיב ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים, מאי כוכבי בקר? אינון מלאכין קדישין, מאן בני אלהים? אינון מלאכין דשלטין בליליא. בא וראה, כל מה שברא הקב״ה בעולמו לא ברא אלא ליקרא דליה, שנאמר כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו וכו׳. והוא מדרש ארוך בסגנון לשון ספר הבהיר, ומיוחס לרשב״י, וכולל ענינים בענין נשמה וגוף, שכר ועונש, יבום, ק״ש. ונדפס ג״כ עם באורי הגר״א בשם הדרת קדש ומראי מקומות בתנ"ך ובאורים מאת המו״ל שמואל ב״ר אברהם מסלוצק (ווארשא תרכ"ה).
ויש עוד זהר רות קצר המכונה הר אדני ומיוחס ג״כ לרשב״י, ונדפס באמשטרדם תע"ב, ופעם שניה נדפס בזאלקווא תקנ"ד עם ספר לקוטי זהר, ופעם שלישית בשקלאוו תקס׳׳ז, גם בספר ילקוט הרועים – ווארשא תרמ"ה.